היסטוריה של העמים דוברי האנגלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תומאס; ניצחון;
שורה 5:
צ'רצ'יל היה סופר פורה כל ימי חייו, ובמיוחד בתקופות בהן לא שימש בכהונה ציבורית. על אף מוצאו האציל, לא היה משופע בכסף, ונדרש לכתוב על מנת לממן את אורח חייו הפזרני. "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" נכתב ב"תקופת המדבר", ב[[שנות ה-30]] כאשר היה צ'רצ'יל נתון במשבר אישי ופוליטי. כאשר מונה צ'רצ'יל ללורד הראשון של הימייה, ב-[[3 בספטמבר]] [[1939]], כבר היה עיקרו של הספר כתוב, והיה צורך בהשלמות ובהגהות. כמובן שבמהלך כהונתו של צ'רצ'יל בקבינט, ולאחר מכן כראש ממשלת בריטניה, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], זנח צ'רצ'יל את העיסוק בספר. לאחר תום המלחמה עסק בכתיבת זכרונותיו מן המלחמה, ולאחר מכן שב ונבחר לראש ממשלת בריטניה. בשנת [[1955]] לאחר שתמה תקופת כהונתו השנייה בראשות הממשלה, שב לכתיבת הספר.
 
על אף סיגנונו הנאה בכתיבה, לא היה צ'רצ'יל [[היסטוריון]] מקצועי. בנעוריו היה קורא נלהב, אך הגביל עצמו לטווח מסוים של עניינים וסופרים. ההשפעות העיקריות על חשיבתו ההיסטורית היו "ההיסטוריה של מלחמת האזרחים" מאת הרוזן מקלרנדון, "נפילתה ושקיעתה של האימפריה הרומית" מאת [[אדוארד גיבון]] ו"היסטוריה של אנגליה" מאת [[תומסתומאס בבינגטון מקאולי]]. הוא הראה עניין מועט בהתפתחויות כלכליות או חברתיות, וראה את ההיסטוריה כרצף של אירועים פוליטים וצבאיים, המונעים בכוחה של האישיות הגדולה, יותר מאשר כוחות הכלכלה או הקידמה החברתית.
 
צ'רצ'יל היה אחד מאחרוני ההיסטוריונים של "ההיסטוריה הוויגית", האמונה כי [[המפלגה הוויגית]] בבריטניה של [[המאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]] זכתה לגדולה ייחודית ולייעוד קיסרי, ושכל ההיסטוריה הבריטית צריכה להיראות כחותרת אל ייעוד זה. אמונה זו השפיעה על הקריירה הפוליטית שלו, כמו על כתיבתו ההיסטורית. כבר בנעוריו של צ'רצ'יל נראתה גישה זו כאנכרוניסטית, אך הוא מעולם לא סטה ממנה, ולא גילה עניין בצורות אחרות של [[היסטוריוגרפיה]] של בריטניה. גם ההיסטוריונים המקצועיים שבהם הסתייע בכתיבת ספריו, לא הצליחו להניא אותו מגישה זו.
שורה 11:
כתביו של צ'רצ'יל מחולקים לשלוש קטגוריות. צ'רצ'יל עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו, ובמיוחד בהיסטוריה של [[רנדולף צ'רצ'יל|הדוכס ממרלבורו]], אבי אבותיו הדגול, בן [[המאה ה-18]], כן כתב כתבים אוטוביוגרפיים, שעסקו באופן צבעוני ומרתק בהרפתקאותיו המוקדמות כחייל ועיתונאי ב[[הודו]], [[סודאן]] ו[[דרום אפריקה]] בעת המלחמות האימפריאליות שנוהלו שם בסוף [[המאה ה-19]]. תהילתו של צ'רצ'יל כסופר, אשר הביאה לו את [[פרס נובל לספרות]], נובעת מן הסוג השלישי של ספרים – כרכים עבי כרס של היסטוריה תיאורית. צ'רצ'יל כתב היסטוריה של [[מלחמת העולם הראשונה]], ושל [[מלחמת העולם השנייה]]. ספרו "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" שייך לסוג זה של כתיבתו.
 
בניגוד לשני ספרי ההיסטוריה האחרים, המתארים מאורעות בהם היה לצ'רצ'יל חלק חשוב, ולעתים מכריע, והמהווים אף מעין אוטוביוגרפיה אישית, ב"היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" לא סקר צ'רצ'יל כמעט מאורעות בהם השתתף, פרט לפיסקה אחת בה מתוארת הסתערות הפרשים ב[[קרב אומדורמן|אומדורמן]], בה ציין ברמיזה - "כפי שתיאר את הדבר בזמנו הוסאר צעיר שהשתתף בקרב, היה זה 'הנצחוןהניצחון המפואר ביותר שזכו לו אי פעם כלי הנשק של המדע על הברברים'". תיאור מלחמתו של [[הוריישו קיצ'נר]] ב[[סודאן]], וכן תיאור כללי של [[מלחמת הבורים]] שאף בה השתתף צ'רצ'יל, אם כי הדבר אינו מוזכר, אורכם עמודים ספורים מתוך אלפי העמודים של היצירה המושלמת.
 
==ביקורת על הספר==
שורה 22:
 
הספר מסתיים במילים הבאות:
{{ציטוט|תוכן=נגולה כאן פרשת קורות ארוכה של העמים דוברי האנגלית. עתה עתידים הם להיעשות בעלי ברית במלחמות נוראות אך עטורות נצחוןניצחון. ואין זה הסוף. מצטייר לפנינו עוד שלב, אשר בו שוב תועמד הברית במבחן ועיקר מעלתה אולי יהיה בכך שתציל את השלום ואת החירות. העתיד מי ידענו, אך העבר מן הדין שינסוך בנו תקווה. גם אל לנו לבקש להגדיר עתה במדויק מה יהיו תנאי האיחוד כאשר יבוא.|מרכאות=כן}}
 
צ'רצ'יל הפוליטיקאי, אשר טבע את המונח [[מסך הברזל]], נגלה בפיסקה זו, וגובר על צ'רצ'יל ההיסטוריון. העדפותיו הפוליטיות וההיסטוריות של צ'רצ'יל, המתנגד לצורות הדיכוי של ה[[פשיזם]], ה[[נאציזם]] וה[[קומוניזם]], מחלחלות אף הן אל הספר, גם כאשר הוא עוסק באירועים קדומים. כך, למשל, כותב צ'רצ'יל על הריב שבין [[הנרי השני]] ו[[תומסתומאס בקט|בקט]], אשר התרחש ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] את המילים הבאות, שיש לזכור כי זמן כתיבתן הוא [[1939]]:
 
{{ציטוט|תוכן=בסכסוכים ובמהפכות בכמה מדינות גדולות בעת החדשה נשלחו בישופים וארכיבישופים בהמוניהם למחנות ריכוז, או הומתו ביריית אקדח במפרקתם בפרוזדור מוסק, מואר באור יקרות של בית כלא. מה זכות יש לנו להתהלל בתרבות העולה על זו של ימי הנרי ב'? שקועים אנחנו בברבריות שעמוקה היא שבעתיים משום שהיא נסבלת מתוך תרדמה מוסרית עמוקה, ומצופה ציפוי דק של תשמישים מדעיים|מרכאות=כן}}.