היסטוריה של העמים דוברי האנגלית – הבדלי גרסאות

צ'רצ'יל היה סופר פורה כל ימי חייו, ובמיוחד בתקופות בהן לא שימש בכהונה ציבורית. על אף מוצאו האציל, לא היה משופע בכסף, ונדרש לכתוב על מנת לממן את אורח חייו הפזרני. "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" נכתב ב"תקופת המדבר", ב[[שנות ה-30]] כאשר היה צ'רצ'יל נתון במשבר אישי ופוליטי. כאשר מונה צ'רצ'יל ללורד הראשון של הימייה, ב-[[3 בספטמבר]] [[1939]], כבר היה עיקרו של הספר כתוב, והיה צורך בהשלמות ובהגהות. כמובן שבמהלך כהונתו של צ'רצ'יל בקבינט, ולאחר מכן כראש ממשלת בריטניה, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], זנח צ'רצ'יל את העיסוק בספר. לאחר תום המלחמה עסק בכתיבת זכרונותיו מן המלחמה, ולאחר מכן שב ונבחר לראש ממשלת בריטניה. בשנת [[1955]] לאחר שתמה תקופת כהונתו השנייה בראשות הממשלה, שב לכתיבת הספר.

 

 

צ'רצ'יל היה אחד מאחרוני ההיסטוריונים של "ההיסטוריה הוויגית", האמונה כי [[המפלגה הוויגית]] בבריטניה של [[המאה ה-18]] ו[[המאה ה-19]] זכתה לגדולה ייחודית ולייעוד קיסרי, ושכל ההיסטוריה הבריטית צריכה להיראות כחותרת אל ייעוד זה. אמונה זו השפיעה על הקריירה הפוליטית שלו, כמו על כתיבתו ההיסטורית. כבר בנעוריו של צ'רצ'יל נראתה גישה זו כאנכרוניסטית, אך הוא מעולם לא סטה ממנה, ולא גילה עניין בצורות אחרות של [[היסטוריוגרפיה]] של בריטניה. גם ההיסטוריונים המקצועיים שבהם הסתייע בכתיבת ספריו, לא הצליחו להניא אותו מגישה זו.

כתביו של צ'רצ'יל מחולקים לשלוש קטגוריות. צ'רצ'יל עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו, ובמיוחד בהיסטוריה של [[רנדולף צ'רצ'יל|הדוכס ממרלבורו]], אבי אבותיו הדגול, בן [[המאה ה-18]], כן כתב כתבים אוטוביוגרפיים, שעסקו באופן צבעוני ומרתק בהרפתקאותיו המוקדמות כחייל ועיתונאי ב[[הודו]], [[סודאן]] ו[[דרום אפריקה]] בעת המלחמות האימפריאליות שנוהלו שם בסוף [[המאה ה-19]]. תהילתו של צ'רצ'יל כסופר, אשר הביאה לו את [[פרס נובל לספרות]], נובעת מן הסוג השלישי של ספרים – כרכים עבי כרס של היסטוריה תיאורית. צ'רצ'יל כתב היסטוריה של [[מלחמת העולם הראשונה]], ושל [[מלחמת העולם השנייה]]. ספרו "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" שייך לסוג זה של כתיבתו.

 

 

==ביקורת על הספר==

 

הספר מסתיים במילים הבאות:

 

 

{{ציטוט|תוכן=בסכסוכים ובמהפכות בכמה מדינות גדולות בעת החדשה נשלחו בישופים וארכיבישופים בהמוניהם למחנות ריכוז, או הומתו ביריית אקדח במפרקתם בפרוזדור מוסק, מואר באור יקרות של בית כלא. מה זכות יש לנו להתהלל בתרבות העולה על זו של ימי הנרי ב'? שקועים אנחנו בברבריות שעמוקה היא שבעתיים משום שהיא נסבלת מתוך תרדמה מוסרית עמוקה, ומצופה ציפוי דק של תשמישים מדעיים|מרכאות=כן}}.