ייזהר הקונה – הבדלי גרסאות

סעיף 16 ל[[חוק המכר]], תשכ"ח-1968 קובע כי אם אי ההתאמה בממכר נבעה מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה, ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליהן (גם אם לא הודיע עליהן מיד לאחר הבדיקה, או שאי ההתאמה לא הייתה נסתרת, או על אף כל הסכמה נוגדת). סעיף דומה הוא סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973. [[בית המשפט העליון]] ראה בסעיפים אלו משום ביטול של כלל "ייזהר הקונה" בדיני המכר במשפט הישראלי <ref>וכן ראה ז. צלטנר '''חוק המכר, תשכ"ח - 1968''', סדרת פירוש לדיני החוזים בעריכת גד טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי, הפקולטה למשפטים, ירושלים, תשל"ב, עמ' 91.</ref>.

 

 

[[נשיא בית המשפט העליון]], [[מאיר שמגר]], קבע כי העקרון הבסיסי של דיני ניירות הערך הוא עקרון ה[[גילוי נאות|גילוי הנאות]], העומד בסתירה לעקרון "ייזהר הקונה":