שבט דוב המערות – הבדלי גרסאות

מתחילת הספר הראשון ברור שבין הניאנדרתלים לבין האדם המודרני יש יחסים מתוחים של פחד ושנאה הדדיים. בני השבט קוראים למודרניים "האחרים", ובספר השני, עם ההיכרות עם אנשים מודרניים נוספים מסתבר שהם מכנים את בני השבט הניאנדרתליים בכינוי הגנאי "שטוחי ראש", ושונאים אותם, בזים להם ופוחדים מהם.

 

 

בני השבט נוטים בדרך כלל להתרחק ולהימנע ממפגש עם "אחרים", אולם בחברה המודרנית נודעים סיפורים על מקרים בהם צעירים מתגרים בכוונה ב"שטוחי הראש", הורגים בהם ואונסים את הנשים. ילד כדוגמת בנה של עיילה, שהוא מעורב משני הגזעים, נחשב לתועבה, והדיבור על אפשרות כזו הוא בגדר טאבו. בקרב השבט, כאשר עיילה יולדת את הילד המעורב והשונה למראה, סבורים בני השבט שהילד פגום עקב העובדה שצווארו דק וחלש ואין הוא יכול להחזיק את ראשו לבד, ומצווים עליה לתת לו למות.