חוק בתי המשפט – הבדלי גרסאות

ל[[מדינת ישראל]], על אף ששיטת משטרה הנוהגת היא [[דמוקרטיה|הדמוקטיה]], אין בה עדיין [[חוקה]] הקובעת את עקרון "[[הפרדת הרשויות]]" כ[[עקרון יסודרשויות|עקרונותהפרדת יסודהרשויות]]", וכתוצאה מכךממנו את עקרון "[[עצמאות [[הרשות השופטת]]", אף כי בתי[[בית המשפט|בית הסיקומשפט]] הסיק אותם, בפסיקתםבפסיקתו, כחלק מ [[עקרונות היסודיסוד]] של שיטת משטרנו ה [[דמוקרטית]].

יחד עם זאת, [[הכנסת]] הגדירה, למעשה, את סמכויות [[בתי-בית המשפט|בית משפט]] ומעמד [[שופט|השופטים]] במספר [[חוק|חוקים]]ים, כשהמרכזיים בינהם - [[חוק יסוד: השפיטה]], חוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וחוק [[בית הדין לעבודה|בתי הדין לעבודה]], תשכ"ט-1969.

באופן כללי, ניתן לומר, כי חוק -בתי -המשפט עוסק ב-4 נושאים עיקריים - [[שופטיםשופט|השופטים]], [[בית המשפטמשפט|בתי-המשפט משפט]], [[רשם|רשמים]] והוראות אחרות.

א. '''פרק [[השופטשופט|השופטים]]''' - קובע הוראות שונות לגבי הכשירות להתמנות ל[[שופט|שופטים]], דרכי מינויים של שופטים, כהונתם, כפיפותם ל[[שיפוט משמעתי]], וזאת לגבי כל שופטישופט משופטי בתי המשפט השונים המוקמים מכח החוק.

ב. '''פרק [[בית משפט|בתי המשפט]]''' - קובע הוראות להקמת [[בית המשפט העליון]], [[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]], [[בית משפט השלוםשלום| בתיבית משפט השלום]], [[בית משפט לתביעות קטנות]] ו[[בית משפט לעניינים מקומיים|בית המשפט לעניינים מקומיים]].

המחוקק אף קבע הוראות כלליות המסמיכות את בתי המשפט בנושאיםונוטלים שוניםלהם הכרוכיםכילים בפועלם לעשיית משפט - כך בין היתר קביעת: סמכות בתי המשפט לתת כל סעד, סמכותםסמכות הנגררתנגררת ליתן סעד בעניין שבפניהם, סמכותם האזרחיתאזרחית הנגררת להליך פלילי, הוראות סמכותם לדון בטענת [[פסלות שופט]], הוראות בדברסמכות העברתלהעביר עניין מבית משפט לאחר, סמכות ליתן סעד ב[[תביעה]] שהוגשה בחוסר סמכות, סמכותםסמכות להפנות משפטים להליכים חלופיים כגון: הליכי פשרה, בוררות וגישור, הוראות לגבי בית משפטמותב בו נחלקו הדעות, ולגביסמכות סמכותםבית לתיקוןהמשפט לתקן פסק דין שנתן.