דרבן (דרום אפריקה)

דרבן (באנגלית durban, בשפת הזולו eThekwini) הינה העיר השניה בגודלה בדרום אפריקה, והעיר המרכזית במטרופולין eThekwini. העיר שוכנת במחוז קווה-זולו-נטל ובה נמצא נמל המכולות הכי גדול באפריקה. דרבן היא גם יעד תיירים מועדף בשל חופי הרחצה בה ומזג האויר הסובטרופי הנוח. אוכלוסיית דרבן מונה כ-3.5 מליון תושבים, העיר מתפרשת על שטח גדול של 2,292 קמ"ר וצפיפות האוכלוסיה בה קטנה יחסית.

הסטוריה

עדויות ארכיאולוגיות ממערות באזור דרבן מעידות על כך שהמתיישבים הראשונים באזור דרבן הגיעו לשם מצפון בשנת 100,000 לפני הספירה.האוכלוסיה באזור היתה דלילה ומעט מאד ידוע עליה עד המאה ה-15 לספירה, כשאוזכרה לראשונה בהסטוריה על ידי מגלה הארצות ואסקו דה גמה. משלחתו של ואסקו דה גמה עברה דרך האזור בערב חג המולד של שנת 1497 בחפשה נתיב נוח בין אירופה להודו משמעו של שם המחוז "נטל" (Natal) הוא "חג המולד" בפורטוגזית.

היישוב במקום בו שוכנת כיום העיר דרבן החל ב-1824 על ידי 25 חיילים, תחת פיקודו של הגנרל הבריטי פרוול (F.G. Farewell) בחוף הצפוני של מפרץ נטל (כיום כיכר פרוול). לפרוול התלווה אדם בשם הנרי פין, אשר עזר למלך שאקה זולו להחלים מפציעה בקרב, וקיבל ממנו לאות תודה רצועת חוף באורך 25 מייל ובעומק 100 מייל. ב-23 ביוני 1835 הוחלט על ידי תושבי האזור להקים עיר שתיקרא ד'אורבן (d'urban), על שם סר בנג'מין ד'אורבן אשר היה אז מושל קייפ קולוני. לאחר שורה של עימותים עם אוכלוסיית שבט הזולו, אשר במהלכם גם פונתה דרבן פעם אחת, סופח המחוז לבריטניה באמצעות כח צבאי כבד. מושל בריטי מונה למחוז, מהגרים רבים מאירופה ומקייפ קולוני החלו להגיע, והתפתחה תעשיית קנה סוכר רחבת היקף.

דמוגרפיה

אפריקנים ילידים מהווים 68.3% מאוכלוסיית דרבן, , 19.9% נוספים הם אסיאתים (לרוב מהודו), חלקם צאצאי עובדים בחוות הסוכר שיובאו לאזור דרבן במאה ה-19. 9% בלבד מהאוכלוסיה הם לבנים. האוכלוסיה בדרבן צעירה, 49% מהאוכלוסיה מתחת לגיל 24, ורק 4.2% מעל גיל 65.חציון הגיל עומד על 25. ו-52% מהאוכלוסיה הן נשים. האפריקנים הילידים מדברים בשפת הזולו, בעוד אוכלוסיית האסיאתים והלבנים דוברת אנגלית, מיעוטים מהאוכלוסיה דוברים שפות אפריקניות נוספות כגון אפריקאאנס או סות'ו. 68% מתושבי העיר הם נוצרים, 15.5% ללא דת, 11.5% הינדואים, 3.2% מוסלמים ו-0.1% יהודים. 10% מתושבי דרבן מעל גיל 20 לא למדו כלל בבתי הספר, 13.3% נוספים למדו בבית ספר יסודי בלבד, 34.6% המשיכו לתיכון אך לא סיימו אותו, 26.8% סיימו בית ספר תיכון ו9.6% המשיכו ללימודים אקדמיים. ההכנסה החודשית הממוצעת עומדת על 20,695 ZAR.

כלכלה

בדרבן ענפי כלכלה רבים, אך שני הענפים העיקריים הם הנמל הגדול, המגלגל פעילות עסקית עניפה הקשורה לייצוא, ותיירות, בינלאומית ומקומית. העיר סובלת מאבטלה גבוהה, של 28%, כמעט 90% מהמובטלים הם שחורים.זאת לאחר שמפעלים עתירי כח אדם רבים שהיו בדרבן עברו תהליך התייעלות ופיטורי עובדים. האבטלה הגבוהה מגבירה את הפשע בעיר אשר פוגע בתורו בתיירות. דרבן תורמת רבות לכלכלת מחוז קווה-זולו-נטל ואחראית למחצית מהתוצר בו. דרבן היא גם המרכז הכלכלי השני בחשיבותו בדרום אפריקה.בהיותה אחראית ל-15% מהתל"ג, ל-14% מההכנסה לנפש ול-11% מהתעסוקה בדרום אפריקה.

תחבורה

אויר - לדרבן שדה תעופה לטיסות מקומיות ובינלאומיות, השדה משרת כ-4 מליון נוסעים בשנה וישנם תוכניות לבניית שדה חדש על שם המלך שאקה במרחק של כ-35 ק"מ מהעיר. ים - נמל דרבן הינו אחד המפרצים הטבעיים היחידים באזור. זאת והים הגועש בקרבתו הביאו להתפתחות מהירה של הנמל ושל תעשיית תיקון הסירות מימיה הראשונים של העיר. כיום זהו הנמל העמוס בדרום אפריקה ונמל המכולות העמוס ביותר בחצי הכדור הדרומי (תשיעי בעולם). הנמל המודרני מושתת על ייצוא חומרי גלם וסחורות המגיעים אליו ברכבות ובמשאיות מיוהנסבורג, ישנה תחרות בין נמל דורבן לנמל מפוטו אשר התעצמה מאז סיום מלחמת האזרחים באזור מפוטו ב-1990. רכבות - לדרבן רשת רכבות מסועפת, הן לסחורות והן לנוסעים, המגיעה לנקודות רבות בפנים הארץ. בנוסף ישנם קווים נוסעים ארוכים ליוהנסבורג ופייטרמריצבורג ולקייפטאון דרך קימברלי. כמו-כן ישנה רשת של רכבת פרברים לאוכלוסיה היוממת מערי הסביבה המופעלת על ידי חברת מטרורייל.