סוחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotMultichill (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: lv:Tirgotājs
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; מסוים;
שורה 2:
[[תמונה:Merchants Sculpture.JPG|ממוזער|שמאל|250px|פסל של סוחר ב[[סינגפור]]]]
 
מבחינים בין "סוחר סיטונאי" המתווך בין ה[[יצרן (כלכלה)|יצרנים]] לבין ה"סוחר הקמעוני", הבא במגע עם הלקוחות הפרטיים, הקטנים. הסוחרים מגדילים את כוח המכירה של היצרנים באמצעות תחושותיהם לגבי ה[[ביקוש]]ים הצפויים מהלקוחות. הם גם מאתרים את מקורות הייצור הפוטנציאליים, בארצם ומחוץ לארצם, ומעודדים אותם לייצר כמויות גדולות יותר ל[[שוק (כלכלה)|שוק]], כאשר הסוחר מזהה עליה בביקוש למוצרים מסויימיםמסוימים. מייחסים לסוחרים תרומה חשובה בהתפתחות ה[[כלכלה]] העולמית. בעוד שמעמד ב"סיטונאי" נשמר גם היום, הרי במעמד ה"קימעוני" חל פיחות, בעקבות הרחבת [[כל בו|רשתות השיווק]].
 
==תולדות המקצוע==
[[תמונה:Bulgarian merchant selling milk, 1880.jpg|ממוזער|שמאל|250px|סוחר [[חלב]] [[בולגריה|בולגרי]], [[1880]]]]
כל עוד התקיים [[סחר חליפין]] לא היה צורך בסוחרים רבים. ה[[איכר]]ים החליפו בינם לבין עצמם את עודפי מוצריהם, כאשר כל איכר רכש התמחות בייצור מוצר מסוייםמסוים והיה לו [[יתרון יחסי]] בייצורו. באשר לצריכה של מוצרים אחרים, די היה ברוכלים שעברו בין בתי התושבים, והציעו מוצרים פשוטים תמורת מוצרי [[חקלאות]] עודפיים. החקלאי היה יכול להציע את מוצריו לבעל מלאכה אשר ביצע עבורו את השירות.
 
[[כלכלן|כלכלנים]] מדגימים מקום שבו אין צורך בסוחרים והמסחר כולו הוא מסחר חליפין, באמצעות אי בודד, כמו האי של [[רובינזון קרוזו]] שבו נמצא "ששת" המציע "שרות עבודה" ל"רובינזון" תמורת "מוצרים חקלאיים". במרוצת השנים גדל מספר החקלאים, עלה מספר צרכני המזון והציבור היה מגיע למרכז אשר בו התקיים [[שוק (מסחר)|שוק]] אחת לכמה ימים. התפתחות נוספת באה כאשר החקלאים מסרו את הסחר בתוצרת למומחה, העוסק במכירה שוטפת בכל ימות השבוע. הוא גם יכול לכוון את סוגי המוצרים שייצרו לפי מגמות הביקוש של הלקוחות, כפי שהסוחר המקצועי מצליח לזהות. כך נוצר מקצוע "הסוחר", המזהה את הביקושים והמגדיר ליצרנים מה כדאי להם לייצר, תפקיד מפתח בעולם המודרני.
שורה 16:
מבחינים בין שני סוגי סוחרים:
 
# ה'''סוחר הסיטונאי''', היוצר את הקשר בין היצרן לבין ה"סוחר הקמעוני". יש סיטונאים, שרק יוצרים את הקשר, מבלי שהסחורה תעבור לאחזקתם. הם רק מתווכים בין היצרן לסוחר הקמעוני ומפנים את הסוחר הקמעוני למקומות האחסון של הסחורה אצל היצרן. דוגמאדוגמה בולטת ל"סיטונאי" הוא מחסן למכירת ירקות בשוק הסיטונאי או מחסן למוצרי מזון בשוק הסיטונאי, כמו השוק הקיים בתל אביב באזור רחוב לוינסקי. בכל עיר קיים ריכוז של חנויות סיטונאיות באזור נתון.
 
#''' הסוחר הקימעוני''', המקשר בין היצרן, באמצעות ה"סיטונאי", לבין ציבור הצרכנים. דוגמאדוגמה בולטת ל"קימעוני" היא של חנות ה[[מכולת]] או חנות הירקות השכונתית.
 
==תפקיד הסוחר בפיתוח הכלכלי==
שורה 27:
עם גילוי "[[העולם החדש]]" בשנת [[1492]], אשר הגיעו אליו בשל הרצון למצוא דרך חדשה לשוק הבינלאומי הרחב ב"הודו", הסחר הבינלאומי קיבל תנופה, אשר תוצאותיה מורגשות עד היום. תפקידו של הסוחר הסיטונאי כיום נותר כמו בעבר, יצירת הקשר בין היצרן בארצו ובארצות אחרות לבין הסוחר הקימעוני. במעמדם של הסוחרים הסיטונאים כמעט ולא חל פיחות במשך השנים.
 
המסחר הקימעוני סובל מפגיעה בעידן האחרון. הקמתן של רשתות השיווק דוחקות אותו מהשוק. עם זאת באזורים מסויימיםמסוימים ובמקצועות אחדים נשמר איתן מעמדו של הסוחר הקימעוני.
 
==סוחרים יהודים==