פעולות היומיום – הבדלי גרסאות

בנסיבות מסוימות (כגון בעת טיפול בקשישים) רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק מתמקדים בהערכת היכולת בתחומי ההלבשה, [[רחצה]], [[אכילה]], הפרשות, ניידות (בין כתלי הבית) וכן הצורך בהשגחה. קיימות שיטות שונות לכימות מספרי (מתן ניקוד) של רמת התפקוד במימדיםבממדים השונים של פעולות היומיום. שיטות אלה מועילות לצורך קבלת החלטות באשר למתן עזרה לאלה שתלותם בזולת רבה והם נזקקים לסיוע מן הזולת. כך למשל, החלטות באשר להענקת גמלת סיעוד לקשישים ב[[ישראל]], במסגרת [[ביטוח סיעוד]] על פי חוק הביטוח הלאומי מתקבלות על יסוד בדיקת פעולות היומיום של הקשיש על ידי אנשי מקצוע.

הערכה זו כוללת פעולות שאינן הכרחיות לתפקוד הבסיסי, אולם הם מועילות מאדמאוד בקביעת מידת התלות בזולת. בין הפעולות: בישול, עריכת קניות, ניקיון הבית ויכולת שימוש בתחבורה. מרפאים בעיסוק מבצעים אף הערכה אינסטרומנטלית של פעולות היומיום. בהערכה אינסטרומנטלית של פעולות היומיום בוחנת 11 תחומי פעילות שאינם בהכרח נחוצים לפרט וניתן להעביר את ביצועם לאחרים. הפעולות הן:

פעולות היומיום הנבדקות לצורך הערכת התלות הן: ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה ושתיהושתייה, הפרשות וכן הצורך בהשגחה בתוך הבית. בכל אחד ממדדים אלה יקבל הנבדק ניקוד בהתאם לדרגת תלותו בזולת, כך לדוגמה בפעולת רחצה, מבוטח המסוגל להתרחץ ללא עזרה יקבל ניקוד אפס, מי שזקוק לסיוע קל (למשל בויסות המים, חפיפת ראש, סיבון הרגליים, וכד'וכדומה), או מי שזקוק לנוכחות בעת הרחצה בגלל חשש לנפילה, יקבל 0.5 נקודות. מי שמסוגל לרחוץ רק את ידיו ופניו, אך זקוק לעזרה ברחצה מלאה, יקבל נקודה אחת. מי שזקוק לעזרה מלאה בכל פעולות הרחצה, יקבל נקודה וחצי. ניקוד בשיטה דומה נעשה בכל שאר מדדי פעולות היומיום. לצורך זכאות לגמלת סיעוד צריך הנבדק לצבור מינימום של 2.5 נקודות במידה והוא מתגורר בגפו ו-4 נקודות במידה והוא גר עם בן זוג המסוגל לסייע לו.