תירוקסין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הסרת פסקאות לא רלוונטיות |
מ בוט החלפות: אזור; מסוים; פיזית; |
||
שורה 20:
מבחינים בין מספר סוגי התפרצויות של פעילות יתר הבלוטה:
# פעילות יתר של המחלה (כפי שתוארה מעלה) הנקראת Hyperthyroidism או [[מחלת גרייבס]]. התפרצות זו מקוטלגת כ[[מחלה אוטואימונית]] בה [[נוגדן|נוגדני]] הגוף תוקפים את ה[[רצפטור]]ים בבלוטה המשוייכים להורמון מגרה Thyroid. תקיפה זו, מביאה לייצור מוגבר של הורמוני הבלוטה. נוסף על-כך, במחלת גרייבס ניתן לראות הגדלה
# סוג נוסף של התפרצות המחלה יכול להיות מקושר לאונה אחת בלבד מתוך שתי אונות הבלוטה. התפרצות שכזו נקראת Toxic nodular goitre. משום שרקמת בלוטת התריס היא הרקמה היחידה בגוף הקולטת יוד לשם פעילות תקינה, זיהוי (ובמקרים
# Thyroiditis - התפרצות זו שכיחה פחות והיא נגרמת על ידי פגיעה ויראלית. ההתבטאות הסימפטומטית של המחלה הויראלית היא, בין היתר, נפיחות וכאב
# התפרצות פעילות יתר לאחר לידה (Post partum) - אחת מכעשרים נשים סובלת, בממוצע, מפעילות יתר של בלוטת התריס לאחר לידה. פעילות יתר זו חולפת, בדרך כלל, לאחר מספר שבועות.
# Thyroid storm - התפרצות חריפה של המחלה בבת אחת, המלווה בסימפטומים הקליניים של פעילות היתר ובנוסף [[חום (תסמין למחלה)|חום גבוה]], [[זיעה|הזעות]], חולשת שריר, חוסר מנוח, תנודות במצב הרוח, בלבול, [[פסיכוזה]] ובמקרים
בסערה שכזו, ניתן יהיה לראות אצל החולה קריסה של [[מערכת הדם]]. מצב אקוטי שכזה, יכול להיגרם משורה של הפרעות, למשל: [[זיהום (רפואה)|זיהום]], [[הרעלה]] בזמן הריון, [[תסחיף|תסחיפים]], [[סוכרת]] ופעולה [[כירורגיה|כירורגית]].
== טיפול ==
הטיפול המקובל לפעילות יתר של בלוטת התריס הוא אחד משלוש אפשרויות עיקריות:
* '''טיפול [[תרופה|תרופתי]]''' אשר מטרתו להוריד את רמת פעילות הבלוטה - התרופות הגנריות המשמשות, במינונים המשתנים בהתאם לחומרת המחלה, להורדת פעילות הבלוטה הן Methimazole או פרופילתיואורציל. מינונים גבוהים יגררו תופעות לוואי שונות כגון [[אלרגיה|אלרגיות]] עוריות, [[בחילה|בחילות]], חוסר תיאבון ופגיעה בייצור [[מוח עצם]]. במקרים
*'''טיפול ביוד רדיואקטיבי''' - משום שהבלוטה קולטת [[יוד]] לשם פעילותה ניתן להרוס את תאי הבלוטה באמצעות יוד [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. פעולה זו אינה הפיכה ובדרך כלל מבוצעת פעם אחת בלבד. מרבית המטופלים ביוד רדיואקטיבי יפתחו מצב של תת - פעילות של הבלוטה. מצב של תת פעילות מטופל באמצעות תחליפים הורמונליים. יש לציין שהבלוטה זקוקה למינון נמוך של יוד לפעילות תקינה וכמות גדולה מביאה לדיכוי ההפרשה ההורמונלית.
*'''[[ניתוח]]''' - בעבר היו נפוצות פעולות כירורגיות להסרה מלאה או חלקית של הבלוטה, אולם כיום שכיחותן ירדה. עפ זאת, במקרים
גם בהתערבות הכירורגית, בדך כלל, יעבור החולה ממצב של יתר פעילות הבלוטה למצב של תת פעילות.
|