|
'''נתיב אווירי''' הוא רצועה צרה ומאורכת במרחבי ה[[אוויר]] שמעל ל[[כדור הארץ]], אשר נקבעה בידי רשויות פיקוח ה[[תעופה]], המקומיות והבינלאומיות, כנתיב לתנועת [[כלי טיס]] מנקודה לנקודה.
{{לשכתוב}}
כלי טיס טסים במרחב תלת ממדי- "השמיים".
עם התרבות כלי הטיס שחלה במאה ה- 20 , הומצאו נתיבים אוויריים ואזורים אוויריים שונים, על מנת ליצור סדר בתנועה האווירית הרבה, וכמובן גם בשביל למנוע תאונות.
==הצורך בנתיבים==
כלי טיס טסים במרחב תלת ממדי - "ה[[שמיים]]". עם התרבות כלי הטיס במהלך [[המאה ה-20]], הוגדרו נתיבים אוויריים ואזורים אוויריים שונים על מנת ליצור סדר בתנועה האווירית הרבה ולמנוע תאונות. אזורים ונתיבים אוויריים, מורכבים מנפח אווירי (גובה מזערי ומרבי מעל פני הים (במינוח מקצועי מקובל - מעפ"י, או QNH) או מעל פני השטח (מעפ"ש), ותיחום גאוגרפי. במקומות מסוימים, ולכלי טיס מסוימים, יש אזורי טיסה שמותר לטוס בהם חופשי - בלי לשמור על נתיב מסוים (למעשה אין "כביש", רק אזור). אזורים אלו משמשים לאימונים או לטיסות כיף שונות.
נתיבים אוויריים בדרך כלל משמשים לתעבורה - להגיע מנקודה A לנקודה B.
'''==סוגי נתיבים אוויריים:'''==
נתיביםהנתיבים בטיסתהאוויריים מתחלקים לנתיבים של [[טיסת ראייה]] (VFR - VISUAL FLIGHT RULES) ולנתיבים ל[[טיסת מכשירים]] (ATC - AIR TRAFFIC CONTROL).
נתיבי של טיסת ראייה (VFR- VISUAL FLIGHT RULES).
'''===נתיבי טיסת ראייה:'''===
נתיבי טיסת ראייה מחייבים את צוות המטוסתא הטייס להיות בקשר עין עם הקרקע במשך כל זמן הטיסה. הסיבהה[[ניווט]] היא,בטיסה שיודעיםכזו לטוס ממקום למקום עלמתבצע ידיבאמצעות זיהוי של נקודות על מפה. למשל, ישבנתיב נתיבהאוויר אוויר ביןשבין [[חיפה]] לתלל[[תל אביב,]] טסים המטוסים טסים על קו חוף, ומזהים את העריםתוואי הגדולותהקו שישואת עלה[[עיר|ערים]] קוהגדולות לאורכו חוף- חיפה, [[חדרה]], [[נתניה]] ותל אביב. טיסת ראייה יכולה להיות מבוקרת בבקרת מכ"מ או לא מבוקרת, (ישואז בקרת מכ"מ או שהטיסההיא באחריות מלאה של צוות המטוס לטיסה עפ"יעל-פי הנהלים).
במז"א אוויר כבד, כשקשה לראות את הקרקע מתחת או לפני המטוס, חייבים לעבור לטיסת מכשירים , או, אם אין במטוס מכשירים מתאימים, לטפס לגובה מעל לעננים (טיסה בתוך עננים מסוכנת), ולטוס לפי הוראות בקר (למשל- ימינה 90 מעלות), עד שנוצר קשר עין מחודש עם הקרקע ואפשר להמשיך לטוס. אם לא רואים את הקרקע, וטסים בלי הכוונה- אפשר להתנגש בהרים, למשל. ▼
▲במז"אבתנאי [[מזג אוויר ]] כבדקשים, כשקשהשבהם קשה לראות את הקרקע מתחת למטוס או לפני המטוסלפניו, חייבים לעבור לטיסת מכשירים , או לחילופין, אם אין במטוס מכשירים מתאימים, לטפס לגובה מעלשמעל לעננים (טיסה בתוך עננים מסוכנת), ולטוס לפי הוראות בקר (למשל - ימינה 90 מעלות), עד שנוצר קשר עין מחודש עם הקרקע ואפשר להמשיך לטוס. אםבהיעדר לאקשר רואיםעין אתעם הקרקע, וטסים בליוללא הכוונה - אפשרקיימת סכנת להתנגשהתנגשות בהרים, למשל.
'''===נתיבי טיסת מכשירים:'''===
נתיבים אלו תמיד מבוקרים, בבקרת [[מכ"מ]]. בטיסת מכשירים, מטיס צוות המטוסתא מטיסהטייס את המטוס לנקודות במרחב עפ"יבעזרת עזרי ניווט. עזרי ניווט הם מכשירים שנמצאים בנקודות שונות (למשל- יש מכשיר שנקרא VOR בעולש) שמשדרים BROADCASTומשדרים -באופןאות תמידי, וכלשכל מטוס שיש לובעל מכשיר שיודעמתאים מסוגל לקלוט ולפענח את האות (כדי לבדוק מה התדראותו, הצוות סודק במפה מתאימה), יודע לטוס בעזרת המכשיר- למשל אליו, ממנו, להשתמש ביחידות מידה של מרחק ממכשיר וגם להצליב מידע מכמה מכשירים. בטיסה מסוג זה, אין צורךהכרח להסתכללהביט על הקרקעבקרקע ולזהות את נתיב הטיסה בעין-. לכן כשיש עננים שלא מאפשרים לראות את הקרקע, או בטיסה מעל ים (רבחלק ניכר מן הטיסות הבינ"להבינלאומיות) יש לטוס ב"טיסת מכשירים".
'''==תכנון נתיבי אוויר:'''==
גובהם של נתיבי אוויר מתוכנניםמתוכן בהתאם למכשולים שיש בשטח (אנטנות, הרים), וכן בהתאם לסוג המטוסים שטסים-: מטוסי נוסעים יטוסו גבוה יותר, ובהתאם ליעדי הטיסה הקיימים.
[[קטגוריה:תחבורה]]
| 