משכילים מוקדמים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
כתיב |
||
שורה 1:
בשם '''משכילים מוקדמים''' או '''מבשרי ההשכלה''' מכנים ההיסטוריונים של [[תנועת ההשכלה היהודית]] קבוצה של יהודים ב[[גרמניה]], ב[[פולין]] וב[[מזרח אירופה]], שהחלו במהלך [[המאה השמונה עשרה]] לעסוק בתחומים של [[פילוסופיה]] ו[[מדעים]] ולהחזיק בהשקפות שעד אז לא היו מקובלות ב[[יהדות אשכנז]]. המשכילים המוקדמים עדיין לא פעלו באופן מאורגן כדי להציג אלטרנטיבה להנהגה של האליטה הרבנית כפי שעשו אנשי תנועת ההשכלה אחריהם, ואולם במידה מסוימת הם הכינו את הקרקע לקראת פעולות אלה.
האישים שפעלו בעולם ההשכלה המוקדמת באו מרקעים שונים. היו בהם תלמידי חכמים שבאו מהעולם הרבני והלמדני, שפנו לעיסוק בפילוסופיה, במתמטיקה ובמדעי הטבע, ובהם למשל רבי [[ישראל מזמושץ]] בעל "נזד הדמע", רבי [[ברוך משקלוב|ברוך שיק משקלוב]] שתרגם לבקשת ה[[גר"א]] את ספר "אוקלידס", רבי [[יהודה הלוי הורוביץ]] בעל "עמודי בית יהודה", האסטרונום [[רפאל לוי]] מהנובר, רבי [[שלמה חלמא]] בעל "מרכבת המשנה" ובתקופה מאוחרת מעט יותר ר' [[מנשה מאיליה]]. גם כמה מגדולי הדור ממש, ובהם למשל [[הגאון מווילנה]] ורבי [[יעקב עמדן]], היו בעלי גישה חיובית למדעים ולהשכלה, אך לא במידה שתאפשר לראות בהם משכילים
קבוצה אחרת של משכילים מוקדמים היא של צעירים יהודים שנחשפו לעולם המדע והתרבות האירופי של [[עידן האורות]]. חלקם היו סטודנטים שלמדו ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] באירופה, שהלימוד בהן הותר ליהודים בהדרגה החל מסוף [[המאה ה-17]]. סטודנטים אלה, ואחרים שנחשפו לעולם זה, עמדו על המרחק הרב שבין התרבות האירופית ובין היהדות במצבה אז, ופעלו כדי לגשר על הפער ולהכניס את המדע והתרבות האירופיים לתוך עולם היהדות. בין אישים אלה אפשר למנות את [[אהרון גומפרץ]], [[מרכוס הרץ]], [[יצחק אייכל]] בצעירותו ואחרים. בקבוצה זו ניתן למנות גם כמה מבעלי ההון היהודים באירופה, ובעיקר [[יהודי החצר]], שהיו נתונים גם הם להשפעת התרבות האירופית. דמות שעומדת באמצע בין שתי הקבוצות, שראשית חייה בעולם הלמדני-הרבני אך עיקר גדילתה בעולם התרבות והפילוסופיה של ברלין, היא דמותו של [[משה מנדלסון]], למעשה החשוב מבין המשכילים המוקדמים וחוליית המעבר אל תנועת ההשכלה המאורגנת.
| |||