הטריטוריות החדשות – הבדלי גרסאות

====השכרתםהחכרתן של הטריטוריות החדשות====

האי [[הונג קונג]] הועבר לבעלותם של ה[[בריטניה|בריטים]] בשנת [[1841]], בשנת [[1860]] הועברו בנוסף חלקים של חצי האי [[קאולון]]. ה[[קולוניה]] הבריטית באי הונג קונג, משכה מספר רב של סינים ומערביים לחפש את הצלחתם באי. אוכלוסיית האי צמחה במהירות והמקום הפך לצפוף ביותר. התפרצות מחלת ה[[דבר]] בשנת [[1894]] הדאיגה ביותר את ממשלת הונג קונג,. נוצר צורך להרחיב את שטח הקולוניה, כדי לספק מרווח מגורים לאוכלוסייה המתפתחת. הפסדהתבוסתה של שושלת צ'ינג ב[[מלחמת סין-יפן הראשונה]] הוכיחה כי השושלת אינה מסוגלת לעמוד להגן על עצמה. [[נמל ויקטוריה]] והעיר היו חשופים לכל התקפה אפשרית מגבעות קאולון.<br />

ב[[ינואר]] [[1898]] קבלה [[גרמניה]] את [[מפרץ ג'יאוג'ואו]] בשכירותב[[חכירה]] מידי ממשלת סין, זאת לאחר ששני [[מיסיון|מיסיונרים]] גרמנים נרצחו באזור [[שאנדונג]]. כמחפשת להרחיב את שליטתה בצפון סין, דרשה [[רוסיה]] במרץ אותה שנה, את [[פורט ארתור]] שבסמיכות ל[[אי]] ליאודונג. רק חודש לאחר מכן, קבלהחכרה [[צרפת]] את מפרץ [[גואנגג'ואו]] בשכירות, סמוך לקולוניות אחרותצרפתיות שכברנוספות היושהתקיימו להםכבר במחוז [[גואנגדונג]]. <br />

בראותה את כל השגותהסגות הגבול האירופאיות בסין, החלה בריטניה לחשוש לנכסיה שלה, קרי הונג קונג. עקבעל-פי סעיף בהסכמי ב[[ועידת פקין]], שקבע כי בריטניה היא המדינה הדומיננטית באזור, דרשה בריטניה את הרחבת שליטתה בקאולון כתגובה להתפרסותם של שאר מדינות המערב באזור.<br />

השטח הנוסף הושכרהוחכר לבריטים ל-99 שנים, וכונה הטריטוריות החדשות. יחד עם חצי האי קאולון הועברו גם [[האיים החיצוניים]]. ובכך הרחיבה בריטניה את שטח הקולוניה של הונג קונג פי 12 <ref> Wiltshire, Trea. [First published 1987] (republished & reduced2003). Old Hong Kong - Volume One. Central, Hong Kong: Text Form Asia books Ltd. Page 75. ISBN Volume One 962-7283-59-2

למרות שההסכם נחתם ב-[[9 ביוני]] [[1898]], ונכנס לתקפו כבר ב-[[1 ביולי]], הבריטים לא לקחותפסו מיידית את הריבונות על הטריטוריות החדשות. באותה תקופה לא היה מושל להונג קונג, ו[[קולונל]] בריטי בשם ווילסון בלאק שימש כמנהל הונג קונג. סטיוארט לוקהארט, המזכיר ההונג קונגי ששהה בבריטניה באותו זמן, נשלח להונג קונג כדי לערוך סקירה על הטריטוריות החדשות לפני ההעברה הרשמית. הגבול על נהר [[סאם צ'אן]], שהוצע על ידישהציע ווילסון בלאק, נמצא רחוק מאידאלי על פי סקירתו של לוקהארט. קרבתו הרבה ל[[לוהו]], חילקה את העיר. גם לא היה בו גבול טבעי כ[[הר]]. לוקהארט הציע להעביר את הגבול אל שרשרת הרים בצפון [[שנג'ן]]. הצעה שלא התקבלה בעין יפה, והדובר הסיני ביקש להעביר את הגבול אל שרשרת הרים מדרום לנהר סאם צ'אן. אי לכך הוחלט בסופו של דבר, בשנת [[1899]], להשאיר את הגבול על מכונו, בגדות נהר סאם צ'אן.<br />

ב[[נובמבר]] 1898 הגיע להונג קונג המושל החדש, מר הנרי בלייק. העברת סמכויות הניהול נקבעה לתאריך [[17 באפריל]] 1898, וטאי פו נבחרה כמושב הממשל בטריטוריות. מעט קודם לתאריך הרשמי, החלו כמה משוטרי הקולוניה ההונג קונגית, להעביר דגלים ומסמכי ניהול נוספים אל המושבה בטאי פו, והכריזו על הממשל באזור.

רובןרוב שטחן של הטריטוריות החדשות היוהיה, ובמידה מסוימת הינםעודנו, שטחיםשטח [[חקלאות|חקלאייםחקלאי]]. נסיונות להביא את המקום ל[[מודרניזציה]], לא התקיימוהערכו כאן עד לשנותשנות השבעים המאוחרות של המאה ה-20, בהןאז הוקמו 'ערים רבות חדשות' רבות, בניסיון ל[[עיור|עיירלעייר]] את האזור בדומה לנעשה בקאולון ובהונג קונג. חרף התפתחותן המהירה של הערים באזור, אשרשאוכלוסייתן הביאוגדלה לאוכלוסייה בסך שלעד כ-3 מיליון בני אדםתושבים, ממשלת הונג קונג הקצתהשימרה שטחים מיוחדיםגדולים לפיתוח,ממשלת והשאירההונג שטחים גדוליםקונג כאדמות מרעה וכיערות.

לקראת התקרבות תאריך התפוגה של הסכם השכירותהחכירה, ב[[שנות השמונים]], נערכו שיחות בין בריטניה ו[[הרפובליקה העממית של סין]] על חתימת [[הצהרת השותפות הבריטית-סינית]] ([[1984]]),. שבוההצהרה דוברדנה על החזרתבהחזרת הונג קונג כולה לסין ביום פקיעת מועד השכירות על הטריטוריות החדשות, זאת גםהן עקב המצאותם של מבנים ומתקנים חשובים רבים בטריטוריות החדשות, וגםוהן עקבבשל הבעיההקושי להעביר את כל תושבי הטריטוריות לשטחים המצומצמים של הונג קונג וקאולון. ההסכם נכנס לתוקף בסופו של דבר בראשון ליולי [[1997]], ובו נקבע כי כל השטחים הכבושים יוחזרו לבעלותה של סין, ואולםאך תונהג בהם שיטה שתקראמדיניות "[[מדינה אחת, שתי שיטות]]", ותהפוךשלפיה את אזורתהפוך הקולוניה הבריטית הונג קונג ל[[אזור מנהלי מיוחד]], תחתותשמור שליטתעל אופיה סיןהכלכלי ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]].