סטניסלב קוט – הבדלי גרסאות

בסוף שנת 1942 ביקר קוט בארץ ישראל ונפגש עם [[דוד בן גוריון]] שהציע לממשלת פולין הגולה, באמצעות קוט, כי לוחמים מן [[היישוב]] יאומנו ב[[לונדון]] ומשם ייצאו לפולין כשליחי המחתרת הפולנית. קוט הזהיר את בן גוריון כי שליחי ממשלת פולין בגולה לשטחי הכיבוש אינם חוזרים. קוט אמר כי עם ההערכה לנכונותם של אנשי היישוב לסכן את חייהם ולהכרתם את פולין ושפתה, הוא מסופק אם יוכלו להתקיים שם. לאחר לחץ מצד בן גוריון הביע קוט הסכמה להצעה, אך בסופו של דבר שיתוף הפעולה שהציע בן גוריון לממשלת פולין לא נתממש. בעת ביקורו בארץ הזמין קוט לפגישה את [[יעקב קורץ]], מאנשי היישוב שנקלעו לפולין בעת הפלישה הנאצית והוחזרו לארץ בסוף שנת 1942, במסגרת חילופים של נתינים ארץ ישראליים עם [[טמפלרים]] גרמניים, ומי שחיבר את הספר הראשון שנתפרסם בארץ ישראל אודות השואה [[ספר עדות]]. קורץ מסר לקוט דו"ח מפורט על ההשמדה לה היה עד.

 

 

משנת [[1945]] ועד [[1947]] פעל קוט במסגרת ממשלת האחדות הלאומית הזמנית, שניסתה ליישב את ההדורים בין ממשלת פולין בגולה לבין הממשלה הפולנית הקומוניסטית שבחסות הסובייטים. באותה עת שימש קוט כשגריר פולין ב[[רומא]]. כשהחלו הסובייטים לרדוף את אוהדי הממשלה הפולנית ב[[לונדון]] בשנת [[1947]], פרש קוט תמתפקידו כשגריר ונשאר בגלות, מחשש לחזור לפולין ולהשפט כבוגד על-ידי הקומוניסטים. קוט היה פעיל בחוגים פולניים לאומיים בגלות עד למותו ב[[אנגליה]] בשנת [[1975]].