נבי ימין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:NABI-YAMIN.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מבנה הקבר, 10/07]][[תמונה:RAHAT-NABI-YAMIN.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[רהט (מתקן מים)|רהט]] בחזית המתחם, 10/07]][[תמונה:NABI-YAMIN02.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מקאם נבי סוארכה]]'''נבי ימין''' הנו אתר המיוחס כיום כקבר [[בנימין]] בן [[יעקב]] המצוי במזרח [[כפר סבא]] וסמוך למושב [[נווה ימין]]. במתחם פועלת כיום ישיבה ולמקום באים מתפללים רבים במהלך כל ימות השנה.
 
בקונטרס "יחוס האבות והנביאים" משנת [[1537]] מתואר קבר בנימין באזור זה, הנקרא שם "סראקה", כנראה על שם אתר הקבורה הסמוך. בשנת [[1714]] הנוסע הערבי אלח'אלדי קורא לאתר "סידי בינימין"
מתחם הקבר מורכב ממבני קבר בעל כיפה, [[רהט]] שאיננה פעילה כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך ל[[ממלוכים|תקופה הממלוכית]]. עד לשנת [[1948]] היה האתר בתחומי הכפר הערבי [[כפר סאבא]], וב-13.5.48, נכבש האזור תוך שעתיים על ידי [[חטיבת אלכסנדרוני]]. למרות הכיבוש המהיר, בסמוך למתחם הקבר נערך קרב עקוב מדם בין הערבים לבין חיילי החטיבה (סך הכל נפלו בקרב 29 מחילי החטיבה).
 
מתחם הקבר מורכב ממבני קבר בעל כיפה, [[רהט]] שאיננה פעילה כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. על במנה הרהט קבועה כתובת ערבית קדומה המתוארכת שלנת [[1312]] והמזכירה את שמו של המושל הכללי של [[ארץ ישראל]] בימי השלטון הממלוכי תנכז אלחוסאמי. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך ל[[ממלוכים|תקופה הממלוכית]]. עד לשנת [[1948]] היה האתר בתחומי הכפר הערבי [[כפר סאבא]], וב-13.5.48, נכבש האזור תוך שעתיים על ידי [[חטיבת אלכסנדרוני]]. למרות הכיבוש המהיר, בסמוך למתחם הקבר נערך קרב עקוב מדם בין הערבים לבין חיילי החטיבה (סך הכל נפלו בקרב 29 מחילי החטיבה).
 
אל מול המתחם מצוי מבנה קבר קטן בעל כיפה הנקרא '''מקאם נבי סוארכה'''. בסמיכות לשני קברים אלו מצויות שרדיה של חווה חקלאית קדומה שפעלה במקום עד לשנת 1948.
 
האזור כולו שוכן על אתר ארכיאולוגי אשר רק חלקים קטנים ממנו נחפרו ונחקרו.
 
==לקריאה נוספת==
*[[זאב וילנאי]]: '''מצבות קודש בארץ ישראל''', הוצאת אחיעבר, 1985: חלק א' עמוד 182.