פסל (מקצוע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotMultichill (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 15:
 
סוג אחד של ערעור על מעמדו המסורתי של הפסל ניתן לראות בכניסתן של טכניקות פיסול חדשות שמקורן בתעשייה או במלאכות אחרות. טכניקות אלו, מערערות על תפיסת הפיסול והאמנות בכך שהן מחדדות את השאלה ה[[אונטולוגיה|אונטולוגית]] - 'מה היא אמנות?' או 'מה ראוי להיות אמנות?'.
חלק מן הטכניקות מקורן במלאכה ובתעשייה. כך לדוגמה, משמש תהליך של [[ריתוך]] מתכות ליצירת [[אסמבלאז']], (כלומר [[קולאז']] תלת ממדי) או פיסול במתכות תעשייתיות. בין האמנים שהשתמשו בטכניקות כאלה ניתן למצאלמצוא את הפסל [[ריצ'רד סרה]] ואת הפסלים הישראלים [[יגאל תומרקין]] ו[[יעקוב דורצין]]. טכניקה אחרת היא [[תפירה]]. בעזרת טכניקה זו, שנחשבה לעיסוק נשי שאינו שייך לתחום האמנות, יצר הפסל והאמן האמריקאי [[קלאס אולדנבורג]], פסלים גדולי ממדים, שאותם כינה "פסלים רכים", שהציגו דימויים ביתיים ויומיומיים. טכניקות נוספות חדרו אל הפיסול מתחום ה[[ארכיטקטורה]] וה[[בנייה]]. מתוכן צמחו תחומי פעולה כמו [[פיסול אדמה]] (land Art).
 
טכניקות אחרות מהוות שיבוש של הטכניקה המסורתית. דוגמה לכך אפשר למצוא בפסלי ה[[שוקולד]] של האמנית ז'נין אנטוני המצויים באוסף [[מוזיאון ישראל]]. בפסלים אלו, הפיגורה מפוסלת בשוקולד על ידי כירסומו. טכניקות כאלו דוחקות את הטכניקות המסורתיות של הפיסול - הכיור, החציבה והיציקה, מתוך מגמה להרחיב את אופני הביטוי של האמנות.