עזרא דנין – הבדלי גרסאות

עזרא דנין נולד ב[[יפו]] ב[[תשעה באב]] [[תרס"ג]]. אביו [[יחזקאל דנין]] (שעברתש[[עיברות|עיברת]] את שמו מסוכובולסקי) היה מאנשי [[העלייה הראשונה]], ואמו, רחל דנין, הייתה בת למשפחה מ"[[היישוב הישן]]" - בתו של [[יהושע ילין]] האשכנזי ואשתו שרח העיראקית. יחזקאל ורחל דנין היו ממייסדי [[אחוזת בית]] והקימו את ביתם בה ב-[[1910]].

ב-[[17 בנובמבר]] [[1947]], ערב ההצבעה על [[תוכנית החלוקה]], נתלווה דנין אל [[גולדה מאיר]] (אז מאירסון), לפגישתה עם מלך [[ירדן]] [[עבדאללה הראשון מלך ירדן|עבדאללה הראשון]] ב[[נהריים]], בה נוכח גם [[אליהו ששון]] (מומחה לעניני ערבים ולימים שר בממשלת ישראל). דנין כתב את פרוטוקול הישיבה. המלך הביע עמדה אוהדת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אמר כי הוא חפץ כי המדינה הערבית שתוקם על פי הצעת החלוקה תצורף לממלכתו והבטיח לכרות ברית עם המדינה היהודית. הפגישה השנייה נערכה בארמונו של המלך ב[[עמאן]] ב-12 במאי [[1948]], בנסיון לשכנעו שלא להצטרף למלחמה, כשנתברר כי הוא עומד לשלוח את [[הלגיון הערבי]] למלחמה. דנין נתלווה לגולדה כמתורגמן וכמומחה לעניני ערבים. גולדה מאיר באה לפגישה מחופשת לאשה ערביה ודנין התחזה לבעלה. בפגישה לא הכחיש המלך את הבטחתו בפגישה הקודמת, אך אמר כי הדבר יצא מכלל שליטתו וכי עתה הוא אחד מחמישה שליטים ערביים המעורבים בענין ארץ ישראל. המלך הציע כי ארץ ישראל תהיה בשליטת ממלכת ירדן והיהודים יזכו לאוטונומיה ולייצוג בפרלמנט. מאיר ודנין אמרו למלך כי הוא ינוצח במלחמה וגולדה נפרדה ממנו במלים: "נפגש לאחר המלחמה".

* '''תעודות ותמונות מגנזי הכנופיות הערביות במאורעות 1936 - 1939'''. [[הוצאת מאגנס]], 1981.

* '''ציוני בכל תנאי''' ([[אוטוביוגרפיה]] שנכתבה בעזרת [[יעקב שרת]]). הוצאת קידום, 1987.

[[קטגוריה:משפחת ילין|דנין]] [[קטגוריה:חדרה|דנין]]