פליטה מאולצת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Moti 43 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Moti 43 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
 
'''פליטה מאולצת של פוטון''' פליטה מאולצת של פוטון היא תהליך שבו מערכת פיזקלית עוברת ממצב בעל אנרגיה גבוהה, למצב בעל אנרגיה נמוכה יותר ע"י פליטה של אור כתוצאה מאינטרקציה עם השדה האלקטרומגנטי שבסביבה, הפוטון הנפלט זהה לחלוטין לפוטונים שגרמו לפליטה מבחינת פולריזציה כיוון תדירות ופאזה. 'פליטה מאולצת' הינה הבסיס לעיקרון הפעולה של הלייזר בו האלקטרונים עוברים מרמה גבוהה לנמוכה ופולטים פוטון המצטרף לשדה הקיים ומחזק אותו. דוגמאות אחרות ל'פליטה מאולצת' הם מעברים אלקטרונים, רוטציונים וויברציוניים במולקולות, וכן דעיכות בתוך גרעינים הגורמות לקרינת גמא ומאפשרות בתיאוריה ליצור לייזריילייזרים של קרינת גמא.
 
 
==תיאוריה==
ניתן להסביר פליטה מאולצת בעזרת מכניקת הקוונטים וגם בצורה קלאסית.
במכניקת הקוונטים האלקטרון הינו חלקיק שמסוגל להתקיים רק ברמות בדידות מעל גרעין האטום. ככל שהאלקטרון נמצא ברמה גבוהה יותר כך האנרגיה גבוהה יותר. על פי כלל האיסור של פאולי שני אלקטרונים זהים לא יכולים להיות באותה רמה. לכן האלקטרונים ממלאים את רמות האטום מהרמה הנמוכה לגבוהה. במידה והאלקטרון נמצא ברמה גבוהה ויש רמה יותר נמוכה ריקה מתחתיו, הוא יכול לפלוט פוטון בצורה ספונטנית ולרדת רמה. אם פוגע באלקטרון פוטון בעל אנרגיה שזהה לאנרגית המעבר בין רמות לאלקטרון יש סיכוי לרדת רמה ולפלוט עוד פוטון זהה לחלוטין לפוטון שפגע בו. כאשר תדירות הפוטון <math>\nu<math> ניתנת על פי:
 
:<math>E_2 - E_1 = h \nu</math>,
 
כאשר 'h' הינו קבוע פלאנק.
לצורך חישוב כמות הפוטונים שתיפלט מצבר של הרבה אטומים משתמשים במשוואות הקצב:
:<math>\frac{\partial N}{\partial t} = - B_{21} \rho (\nu) N </math>,
כאשר B הינו מקדם איינשטיין, N הוא מספר האטומים ברמה העליונה, ו <math>\rho (\nu)<math> הוא צפיפות הפוטונים בעלי התדירות המתאימה.