חמשת הקיסרים הטובים – הבדלי גרסאות

תקופת חמשת הקיסרים הטובים נחשבת לעת של שגשוג ב[[רומא העתיקה]]. בתקופה זו התרחב שטחה של האימפריה, וכלכלתה הייתה יציבה. מקיאבלי טען שאחת הסיבות ליציבות זו נעוצה בעובדה שכל קיסר בחר את יורשו בעצמו ולא מינה את אחד מבניו לתפקיד. הקיסר היה מאמץ את היורש בגיל צעיר ומחנך אותו להמשיך את דרכו. הראשון שסטה מדרך זו היה מרקוס אורליוס שמינה את [[קומודוס]] בנו לרשת אותו. צעד זה התגלה כמשגה ותקופת שלטונו של קומודוס נחשבת לתחילת התפוררותה של [[הקיסרות הרומית]], תהליך שנמשך כ-200 שנה.

 

 

[[קטגוריה:קיסרי רומא|*]]