דניאל בומברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: הקובץ Miqraoth_Gdoloth_Bomberg001.jpg הוסר מכיוון שנמחק מוויקישיתוף על ידי Kameraad Pjotr עם הסיבה: In category [[w:commons::category:Unknown as of 10 October 2007|Unk |
חיים נר שושן (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''דניאל בומברג''' (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, [[1475]] - [[1549]] בערך), [[דפוס|מדפיס]] [[נצרות|נוצרי]] בן [[ונציה]], שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם [[תלמוד בבלי]], [[תלמוד ירושלמי]] ומהדורת [[מקראות גדולות]] של ה[[תנ"ך]].
שורה 6 ⟵ 5:
בדצמבר 1516 (טבת רע"ז) ראו אור שני הספרים הראשונים בבית הדפוס: הראשון - מהדורת [[תורה]], [[חמש מגילות]] ו[[הפטרה|הפטרות]] עם תרגום ופירוש, והשני - תורה, מגילות והפטרות ללא הוספות. הספר הראשון הורחב למהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, מהדורה של המקרא עם תרגומים ארמיים, הערות [[המסורה]] ו[[פרשנות המקרא|פירושים]] של ה[[ראשונים]]. עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פראנטסיס, והיא הושלמה בדצמבר [[1517]] (טבת רע"ח). המהדורה השנייה של "מקראות גדולות", מהדורת רפ"ד-רפ"ו, 1524 - 1525, נערכה בידי יעקב בן חיים אבן אדוניהו, והיא שימשה יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עד [[המאה ה-20]].
בשנים ר"פ-רפ"ג, 1520 - 1523 הוציא ברישיון ה[[אפיפיור]] [[לאו העשירי]] מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי. זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס של [[שונצינו (משפחה)|משפחת שונצינו]]. בומברג הוא שקבע את [[עיצוב ספרים|עיצוב]] העמוד המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש [[רש"י]] בצד הפנימי ופירוש ה[[תוספות]] בצד החיצוני. במהדורה זו גם נקבעה חלוקת התלמוד לדפים המשמשת עד היום. בשנים רפ"ג-רפ"ד, 1523 - 1524 הדפיס את התלמוד הירושלמי על פי [[כתב יד ליידן]]. הוא גם הראשון שהדפיס את ה[[תוספתא]], את ה[[קונקורדנציה]] "מאיר נתיב" של ר' [[יצחק נתן]] ועוד עשרות חיבורים יהודיים.
הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים מ[[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]], התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו "ראש המדפיסים". הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים. ככל הנראה בסביבות שנת 1540 הפסיק להדפיס, וייתכן שאף חזר לעיר הולדתו אנטוורפן.
| |||