מטאל קיצוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כנסייה; מסוים; ארצות הברית; לעתים; מדויק; גרסה; גרסאות;
שורה 8:
===היסטוריה מוקדמת===
{{ערך מורחב|הבי מטאל}}
מוזיקת ה[[הבי מטאל]] התפתחה בשלהי [[שנות השישים]] כגירסהכגרסה רועשת ומודגשת יותר של [[בלוז רוק]]. לכל חלוצי המטאל כ[[לד זפלין]], [[ג'ימי הנדריקס]], [[בלאק סבאת']] ו[[דיפ פרפל]] היו שורשים חזקים בבלוז רוק, ועל אף שההבי מטאל היה לעתים קרובות מחוספס יותר מן האב הקדמון שלו, האזנה לו השאירה לעתים קרובות תחושה חזקה של בלוז, ו[[גירסת כיסוי|גירסאותגרסאות כיסוי]] לשירי בלוז התבצעו בתכיפות על ידי אמנים אלה.
 
עד ל[[שנות השבעים]], היו חלק ממוזיקאי המטאל במהלכה של התרחקות משורשי הבלוז של הז'אנר.
שורה 16:
חברי להקת ה-NWOBHM [[ונום]] נחשבים באופן כמעט גורף למוזיקאים היחידים שניתן לתאר כחלוצי המטאל הקיצוני. על אף שבזמנו המבקרים תיארו בדרך כלל את המוזיקליות של ונום כבינונית במקרה הטוב, נותרה השפעתה של הלהקה עצומה: שיריהם היו מהמהירים ביותר שנשמעו באותה התקופה, וכללו שירה מחוספסת וחזות [[שטן|שטניסטית]] במפגיע. אלבומי הלהקה ''Welcome to Hell'' מ-1981 ו-''Black Metal'' מ-1982 נחשבים כיום לאבני פינה בהתפתחותו של המטאל הקיצוני. חברי ונום אף אימצו לעצמם [[שם במה|שמות במה]] על מנת לסייע בבניית תדמיתם המאיימת, מנהג שחוקה על ידי מוזיקאי מטאל קיצוני רבים מאז.
 
במהלך שנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים המוקדמות התפתח מן ה[[פאנק (Punk)|פאנק רוק]] (בעיקר במה שנוגע למקצבים מהירים ולשירים קצרים בסגנון ה[[הארדקור פאנק]]) ז'אנר ה[[ת'ראש מטאל]], שכלל גם השפעות NWOBHM חזקות. הלהקות ה[[ארה"בארצות הברית|אמריקאיות]] [[אנתרקס (להקה)|אנתרקס]], [[מגאדת']], [[סלייר]] ובמיוחד [[מטאליקה]], שכונו "ארבעת הגדולות" של הת'ראש מטאל, הוכיחו את קיומו של פוטנציאל מסחרי גדול למטאל הקיצוני.
 
===התפתחויות מאוחרות יותר===
שתי התפתחויות חיוניות שאירעו מאמצע ועד שלהי שנות השמונים הן עלייתם של ה[[דת' מטאל]] וה[[גריינדקור]]. הדת' מטאל והגריינדקור התפתחו מז'אנרים מוקדמים יותר של המטאל הקיצוני ומוגדרים באופן חלקי דרך סגנון שירה פרוע, מחוספס, "נבחני" ומגרגר שעלול להפוך את מלאכת זיהוי מילות השירים לבלתי אפשרית, במיוחד עבור אלה שאינם מורגלים בו. סגנון שירה זה לא היה בשימוש נרחב באותה התקופה, והשימוש בו נבע לעתים מעמדה אנטי-מסחרית מכוונת של האמנים. ה[[בלאק מטאל]], שהתאפיין במקור בשירה שרקנית בטון גבוה, התפתח מעט מאוחר יותר. ה[[דום מטאל]], על אף שנחשב לתת-ז'אנר של המטאל הקיצוני, הוא יוצא דופן במידה מסויימתמסוימת, כאשר אינו מושפע בבירור (או כלל) מן הת'ראש מטאל או ה-NWOBHM, מאופיין במקורו במקצב איטי מאוד ומושפע מלהקות מטאל והארד רוק משנות השישים והשבעים.
{| class="toccolours" style="float:left;margin-left: 1em;"
|- style="text-align: center;"
שורה 26:
{{סוף רשימת מדיה}}
|}
מראשית ועד אמצע שנות התשעים זכה המטאל הקיצוני לתשומת לב בהיקף חסרת תקדים מצד הזרם המרכזי של המוזיקה. חלק מן ההתייחסות היה חיובי (עם חוזה הפצה שנחתם בין חברת התקליטים החלוצית "Earache רקורדס" לבין [[קולומביה רקורדס]] וכיום אינו בתוקף, וכן עלייה בכמות ה[[וידאו קליפ|וידאו קליפים]] של מטאל קיצוני ששודרו ב-[[MTV]]), אך חלק ממנה היה שלילי, בעיקר על רקע מעורבותם של חברים מתוך קהילת הבלאק מטאל ה[[נורבגיה|נורבגית]] בפשעים אלימים שונים: שורה של [[הצתה|הצתות]] גרמה לכך ש[[כנסיהכנסייה|כנסיות]] נורבגיות בנות עשרות שנים נהרסו או ניזוקו; המוזיקאי [[וארג ויקרנס]] רצח את חברו ללהקת [[מייהם]] אוייסטיין "הירונימוס" אארסת'; סולנה של מייהם פר יינגב אוהלין ("דד") התאבד; ומתופף [[אמפרור]] בארד פאוסט רצח מכר הומוסקסואל שלו.
 
בשלהי שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים זכה ה[[נו מטאל]] המושפע מ[[ראפ]] להצלחה מסחרית גדולה. על אף שהושפע מלהקות מטאל שקדמו לו, ביטלו רוב שוחרי המטאל הקיצוני את הז'אנר כתת-ז'אנר של המטאל. מבקרים טענו כי דחייה זו נבעה מהאופנה שליוותה את הז'אנר ונתפסה כחלק מתרבות ה[[פופ]], וכן מתפיסה של האלמנטים המוזיקליים והתרבותיים הבסיסיים של הראפ כמנוגדים לרוח המטאל.
 
עד היום קוטלגו אמנים וסגנונות מוזיקליים רבים כמטאל קיצוני. קיימת כמות בלתי נדלית של תת-ז'אנרים, שלעתים קרובות ההבדלים ביניהם דקים מדי מכדי שמאזין מתחיל יהיה מסוגל להבחין בהם. המונח מפורש לעיתיםלעתים באופן שונה בקרב קבוצות מעריצים שונות. ישנן להקות שאינן רואות את ההגדרות הקיימות ככאלה שמתארות באופן המדוייקהמדויק ביותר את סגנון כתיבת השירים שלהן ומתארות אותו בעצמן; כך למשל [[אבסו]] מתארת את המוזיקה שלה כ"Mythological Occult Metal" ("מטאל [[מיתולוגיה|מיתולוגי]] של [[אוקולטיזם|חכמת הנסתר]]"), ואילו [[מלכאש]] ו[[אראלו]] מנגנות "מטאל מסופוטומי" ו"מטאל מסופוטומי ברברי", בהתאמה.
 
רובן של להקות המטאל ה[[ישראל|ישראליות]] מנגנות מטאל קיצוני, בין השאר כתוצאה מן העובדה שסצנת המטאל הישראלית החלה לפעול במהלך שנות השמונים. כך למשל נוהגת [[סיילם (להקה)|סיילם]] לשלב בסגנונה סוגים שונים של מטאל קיצוני, [[אורפנד לנד]] משלבת דת' מטאל [[פרוגרסיב מטאל|פרוגרסיבי]] עם [[מוזיקת עולם]], מלכאש ואראלו מנגנות בלאק מטאל, [[בישופ אוף הקסן]] מנגנת בלאק מטאל סימפוני, ו[[בצפר (להקה)|בצפר]] מנגנת גרוב מטאל (סוג של ת'ראש מטאל); המבקר בריאן ראס תיאר את שירתו של אביטל תמיר כ"זועמת, חזקה ועוצמתית", עד כדי כך שהיא עלולה להפוך להיות "קצת יותר מדי לאחר זמן מה". <ref>[http://www.bnrmetal.com/v2/search.php?name=betzefer בצפר], באתר The BNR Metal Pages</ref> שמה של סיילם אף נקשר עם זה של מייהם בתחילת שנות התשעים, על רקע חברותם של [[זאב טננבוים]] והירונימוס. <ref>[http://www.vampire-magazine.com/article.php?aid=44030 ראיון עם זאב טננבוים], באתר ומפייר מגזין</ref>