הר התקווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה:תל אביב: היסטוריה, נכון שזה יותר מוקדם אבל בקיטלוג זה יהיה נח
ויקיזציה, קטגוריה:ישראל: חוות, קטגוריה:יישובים שננטשו
שורה 1:
'''הר התקווה''' (Mount Hope) הוא שמה של חווה חקלאית שהוקמה באמצע המאה ה-19 על-ידי שתי קבוצות של נוצרים [[פרוטסטנטים]], מ[[פרוסיה]] ומ[[ארצות הברית]], באזור שבו שוכן כיום בית הספר "[[שבח מופת]]" בדרום [[תל אביב]].
 
הקבוצה הפרוסית של מייסדי החווה, מרביתם בני משפחת סטיינבק, היגרה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1849]], ולאחר שהתגוררה ב[[ירושלים]] עברה בשנת [[1851]] ל[[יפו]]. הקבוצה האמריקאית, נוצרים שומרי שבת מ[[פילדלפיה]], הונהגה על-ידי קלורינדה מיינור. בני שתי הקבוצות האמינו שהתיישבותם בארץ ישראל תקרב את ה[[גאולה]]. שניים מבני משפחת סטיינבק, פרידריך ויוהאן, נישאו לשתיים מבנותיו של הכומר דיקסון, מרי ואלמירה.
שורה 5:
ב-[[1855]] רכשה קלורינדה מיינור את האדמות שעליהן הוקמה החווה "הר התקווה". דרי החווה סבלו ממחלת הקדחת ומהתנכלויות של שכניהם הערבים מהכפר [[סלמה (שפלה)|סלמה]]. עם מות קלורינדה מיינור בנובמבר 1855 חזרו חלק מאנשי קבוצתה לארצות הברית, ובחווה נותרו כנראה רק שלוש משפחות: האחים יוהן ופרידריך סטיינבק עם נשותיהם, האחיות לבית דיקסון, ובני משפחת דיקסון: ההורים וולטר ושרה וילדיהם הנרי וקרוליין.
 
בינואר 1858 התנפלו חמישה ערבים על החווה, [[רצח]]ו את פרידריך סטיינבק ו[[אונס|אנסו]] את שרה דיקסון ואת בתה מרי. בלחץ הקונסוליות של ארצות הברית ופרוסיה עצרו השלטונות העותמאנים ארבעה מהתוקפים ודנו אותם ל[[מאסר עולם]]. ביוני 1858 עזבו דיירי החווה את ארץ ישראל והיגרו לארצות הברית, ובזה הקיץ הקץ על החווה. נכדה של אלמירה הוא הסופר [[ג'ון סטיינבק]].
 
בשטחה של "הר התקווה" הוקם בשנת [[1942]] בית הספר "שבח" (כיום "[[שבח מופת]]"). בחצר בית הספר ניצב עץ [[שקמה]] שנטעו המתיישבים בחווה.
שורה 17:
[[קטגוריה:היסטוריה של ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תל אביב: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: חוות]]
[[קטגוריה:יישובים שננטשו]]