סעדיה מדמוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: רב יוצא תימן, יליד העיירה חאפד, מעין פרבר של צנעא הבירה. מנהיג הגל השני בעליית יהודי תימן, [[אעלה בתמר]... |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
רב יוצא תימן, יליד העיירה חאפד, מעין פרבר של [[צנעא]] הבירה. מנהיג הגל השני בעליית יהודי תימן, [[אעלה בתמר]], (שיכול אותיות של שנת העליה - תרמ"ב, 1882).
חודשים אחדים לפני שהחלה עליית [[הבילויים]], שמקובל לראות בה את העליה הציונית הראשונה, הוליך הרב סעדיה (סעיד, בשמו התימני) מדמוני
חלק קטן מבני הקהילה נותר במצרים, אולם רובם הגדול המשיך לארץ ישראל באוניה מאלכסנדריה והגיע ליפו
בהגיעו לארץ ישראל נאלץ הרב מדמוני להתמודד עם פקפוקי היישוב הישן בירושלים לגבי כשרות יהדותו ויהדותם של בני קהילתו עולי תימן(בדומה לפיקפוק הרבני בימינו ביהדותם של יוצאי אתיופיה). באמצעות כישוריו ובקיאותו כשוחט הצליח הרב להוכיח את יהדותו אך עדיין זכה רק לעזרה מינימאלית מבני הישוב הישן, ספרדים ואשכנזים. אחרי שבועות
כעבור כחצי שנה הצליחו הרב מדמוני וראשי הקהילה לגייס כסף לבנית בתים בפאתי הכפר סילוואן, או בשמו העברי כפר השילוח. הקהילה יצרה מעין רובע יהודי בכפר הערבי והכתה בו שורש תוך כדי יחסי שכנות טובים. הקהילה היהודית הקטנה משכה אליה מעולי תימן שהמשיכו להגיע לארץ ישראל ואף מספר משפחות ממוצא כורדי שלא הצליחו לשרוד בתנאים הקשים ובניתוק מהריכוז העיקרי של בני הישוב הישן שבירושלים.
בני הקהילה התפרנסו מעבודות צורפות, סתתות, מעט חקלאות וכן מתרומות של נדבנים, בעיקר מיהדות אשכנז.
עם מותו של סעדיה מדמוני, בנו, הרב [[יוסף מדמוני]], המשיך אותו והיה לרב הקהילה היהודית בכפר השילוח. הקהילה גורשה בעקבות הגירה של ערביי חברון העוינים לכפר השילוח במאורעות 1939, ומשם התפזרה בשכונות ירושלים ומחוצה לה.
[[קטגוריה: רבנים]]
| |||