מיתר (פיזיקה) – הבדלי גרסאות

<br /> תבנית הרטיטות של מיתר קובעת גם את סוג החלקיק שהוא מרכיב. כל תבנית רטיטות מתארת חלקיק אחר. המונח "[[קבוע צימוד]] מיתרי" מתאר את ההסתברות של מיתר להתפצל או להתפרק לשני חלקים. התפצלות כזו של מיתר נוצרת כאשר התנודה המיתרית חזקה במיוחד. כשמיתר שרוי במצב של חוסר תנועה, הוא קורס והופך להיות חלקיק נקודתי שאורכו קצר יותר מאוךר פלאנק ומאסתו נמוכה יותר ממאסת פלאנק. חלקיק כזה קרוי "[[טכיון]]".

<br />בהיותו של מיתר אורכי חד-ממדי, הוא תופס שני ממדים במרחב בעת תנועה במרחב-זמן. בהיותו של חלקיק אחר אפס ממדי, הוא נע בטווח חד ממדי בלבד - הזמן, ויוצר "קו עולם" חד ממדי המתאר את כיוון תנועתו והתמשכותו במרחב. מיתר בתנועה יוצר "יריעת עולם" דו ממדית כאשר הוא נע אורכית עם הזמן. מיתר הוא חד-ממדי כשהוא לא נע, לכן הוא דו ממדי בעת תנועה. חלקיק הוא אפס ממדי, והתמשכות התנועה שלו במרחב-זמן היא חד ממדית. יריעת וקו העולם מתארים את כיוון התנועה של החלקיקים במרחב. אם נראה את תנועת המיתרים בזמן כרצף מתמשך של הסיטוריה ולא כרגעים או פרקי זמן, תתקבל יריעת עולם. בתורת המיתרים הוצעה האפשרות לקיומם של עצמים אפס ממדים בעלי מסה שלילית. כשמיתר שרוי במצב של חוסר תנועה, הוא קורס והופך להיות חלקיק נקודתי שאורכו קצר יותר מאוךר פלאנק ומאסתו נמוכה יותר ממאסת פלאנק. חלקיק כזה קרוי "[[טכיון]]".