מצוג'ורנו – הבדלי גרסאות

החל מראשית [[המאה ה-20]] ננקטו צעדים על מנת להקטין את חוסר השוויון בין חלקי [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]]. הבעיות הכלכליות היחודיותהייחודיות של הדרום - ה[[אבטלה]] והעוני - זכו לתשומת לב דעת הקהל. באופן מעשי, הציבור האיטלקי, במרכז המדינה ובצפונה, נחשף לגלי ה[[הגירה]] הגדולים מהאזורים האלה אשר הגיעו לפתח ביתו. תושבי אזורי הדרום, צעירים וצעירות ואף מבוגרים נטשו את מקום מגורי משפחותיהם, במשך מאות בשנים, לאור קשיי הפרנסה, העדר מקומות עבודה לאוכלוסייה גדלה וסיכויים הולכים ופוחתים לשיפור רמת חייהם.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עם הגברת [[תעשיהתעשייה|תיעוש]] איטליה, גברה תנועת ההגירה מדרום איטליה לצפונה. המהגרים מ"המצוג'ורנו" נקלטו ב[[בית חרושת|בבתי החרושת]] שהוקמו במחוזות הצפוניים של המדינה, בעיר [[פיימונטה]] ו[[לומברדיה]]. בעיר [[טורינו]] הגיע שיעור המהגרים מהדרום לשיעור ניכר מאוכלוסיית [[מטרופולין]] העיר.