הבדלים בין גרסאות בדף "תור הזהב (מיתולוגיה יוונית)"

אין תקציר עריכה
תור הזהב במיתולוגיהב[[מיתולוגיה]] היוונית
 
המונח "תור הזהב" במיתולוגיה היוונית מתייחס לתקופה המאושרת ביותר בתחילת האנושות (לפני תקופות הברזל הארד והכסף).
הייתה זו תקופה שבה האדם היה טהור ובן אלמוות, ושבה שרר מצב אידיאלי של [[שלום]], [[הרמוניה]], יציבות ורווחהו[[רווחה]].
 
המשוררה[[משורר]] היווניה[[יווני]] [[הסיודוס]] בן [[המאה השמינית לפנה"ס]] מסביר בפואמהב[[פואמה]] "עבודות וימים" כי לפני תקופתו התקיימו ארבע תקופות מושלמות יותר, שהראשונה שבהן הייתה "תור הזהב". הוא כותב:
 
" הם חיו כאליםכ[[אלים]] ללא צער בלבם, משוחררים מכל צרה ועמל. זרועותיהם ורגליהם מעולם לא בגדו בהם מעולם. הם היו מאושרים ונמצאו מעבר להישג ידו של כל פגע. וכאשר מתו היה זה כאילו נתפסו לתרדמה עמוקה. הם שכנו בשלום על אדמתם העשירה שהניבה פרי למכביר, וניהנו מאהבתם של האלים."
 
תור הזהב מופיע גם ביצירותיהם של המשוררים הרומיים [[ורגיליוס]] ("עבודת האדמה") ואובידיוסו[[אובידיוס]] ("מטמורפוזות").