הצבא הרומי בתקופת המלוכה והרפובליקה המוקדמת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: קישור לערך מומלץ עבור en:Structural history of the Roman military |
|||
שורה 71:
מכיוון שאזרחים ללא רכוש לא היו מסוגלים לממן לעצמם ציוד וחימוש, מריוס הנהיג שיטה שבה המדינה נתנה לחייל את ציודו ואילו הוא פרע את חובו למדינה בתשלומים נמוכים במהלך השירות. הוא הציע להמונים חסרי הרכוש תעסוקה כחיילים מקצועיים והזדמנות לשפר את מעמדם החברתי ולהרוויח רכוש מהשלל שיבזזו במלחמה. בהיעדר הזדמנויות תעסוקה טובות אחרות, ההמונים נהרו לצבא והתגייסו לתקופה של 25 שנים.
כאשר עמד לרשותו צבא מקצועי, אשר האנשים בו משרתים לזמן ארוך, שינה מריוס את שיטות האימון, והכניס אחידות באימון ובחימוש לרוחב כל הצבא הרומי. מריוס אימץ את שיטת האימון של ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] משנת 105, [[פובליוס רוטיליוס רופוס]], שהתבססה על שיטות האימון של בתי הספר ל[[גלדיאטור|גלאדיאטורים]]<ref>שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, עמ' 369</ref>. כמו כן, כל הליגיונרים חומשו מעתה באופן אחיד בחרב, בכידון ההטלה [[כלי נשק בצבא הרומי|פילום]] (pilum) ובמגן מלבני [[סקוטום]] (scutum). שיפורים בכידון גרמו לכך שהאויבים לא יוכלו להשתמש בו לאחר שהוטל עליהם. בעיתות שלום הצבא התאמן בצורה יסודית במקום להתפזר איש לביתו, ואף עסק בפעולות תשתית אזרחיות, כגון חפירת תעלות, סלילת דרכים ותחזוקתן ועוד.
הלגיון המריאני היה מורכב מ-10 קוהורטות, כל אחת בת 6 קנטוריות (בנות 80 חיילים), ועוד 5 קנטוריות כפולות (בנות 160 אנשים). כל קנטוריה חולקה ל- 10 יחידות בנות 8 חיילים כל אחת (שנקראו conteburnia). כל קנטוריה נלחמה, צעדה וחנתה כיחידה אחת. הקנטוריה נשאה את כל החימוש שהייתה זקוקה לו, ואוכל שהספיק לה ל-15 ימים. הציוד הרב שנשאו החיילים הוליד כינוי שדבק בהם - "הפרדות המריאניות" (muli mariani). הציוד הרב שנשאו החיילים הקטין מאוד את הצורך בבהמות משא ובשיירות אספקה, והצבא כולו הפך לנייד יותר. מריוס גם הפך את סמלו של הלגיון לנשר כסף (aquila).
| |||