ארתור אקסמן – הבדלי גרסאות

בשנת [[1941]] התנדב לשרת בחזית המזרחית, נפצע קשה ואיבד את זרועו הימנית. ב[[ינואר]] [[1944]] הוענק לו אות המסדר הגרמני-העיטור הגבוה ביותר שניתן על ידי [[המפלגה הנאצית]]. לקראת סוף המלחמה נהיה אקסמן קרוב לחוג הפנימי של היטלר. הוא אירגן יחידות של הנוער ההיטלראי שכללו נערים ומתבגרים ושיבץ אותם בתוך "צבא העם" (Volksturm) שהיה מורכב ממבוגרים וקשישים. הם נשלחו לאייש את קו החזית ב"רמות זלו", מול [[הצבא האדום]] בפיקודו של [[גיאורגי ז'וקוב]]. רוב הצעירים לא קבלו אימון צבאי ונפלו בהמוניהם עם תחילת [[הקרב על ברלין]] ב-[[16 באפריל]] [[1945]].

 

 

ב-[[1 במאי]] [[1945]] קרוב לחצות יצא אקסמן מהבונקר ביחד עם [[מרטין בורמן]] וד"ר [[לודוויג שטומפפר]]. הם לוו בטנק "טייגר" ותותח סער מתנייע. אקסמן נפרד מחבריו ופנה מזרחה אבל נתקל בסיור סובייטי. הוא חזר על עקבותיו וכעבור זמן קצר נתקל לדבריו בגופותיהם של בורמן ושטומפפגר. הוא לא התעכב לבחון את הדרך שבה מתו אלא הסתלק במהירות מהמקום.