פירוש העולמות המרובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלמד כץ (שיחה | תרומות)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; את;
שורה 1:
[[תמונה:Splittings-1.png|thumbממוזער|250px|פיצול פונקציית הגל של העולם למספר יקומים בעקבות מדידת [[ספין]] של חלקיק קוונטי]]
'''פירוש העולמות המרובים''' (''Many World Theory'' או ''Many Worlds Interpertation''), אותו הציע לראשונה [[יו אוורט]] ([[:en:Hugh Everett|Hugh Everett]]) ב-[[1957]], הוא פרשנות למוזרויותיה של [[מכניקת הקוונטים]]. לפי פירוש זה, כאשר מתבצעת מדידה של מערכת קוונטים, ה[[יקום]] מתפצל קוונטית למספר יקומים כאשר בכל יקום מתרחשת אחת מהתוצאות האפשריות. על פי פירוש זה [[פונקציית הגל]] הינה פונקציה "עולמית" הכוללת את המערכת הפיזיקלית, הצופה, התקני המדידה וכך הלאה. עם ביצוע המדידה עוברת פונקציית הגל המוכללת טרנספורמציה רציפה ואינה קורסת ומשמעות הדבר שמרחב המצבים מכיל כעת כמה עולמות אשר בכל אחד מהם יש מידע שונה על אותה מדידה עצמה. כך שבמקום "[[קו עולם]]" יחיד או [[היסטוריה]] בודדת יש לנו [[עץ (גרף)|עץ אפשרויות]] שבו כל ענף מהווה היסטוריה שהתרחשה באחד היקומים. ההסבר מדוע תודעתנו קולטת רק יקום אחד ולא "רואה" את שאר היקומים הוא שהמצב הקוונטי של תודעת המודד [[שזירה קוונטית|נשזר]] בתוצאה, כך שבעקבות הפיצול הקוונטי של הניסוי גם התודעה מתפצלת.
 
שורה 10:
ב-[[1957]] הציע הפיזיקאי [[יו אוורט]] את "[[פירוש העולמות המרובים]]" למכניקת הקוונטים. לפי פירוש זה, כאשר מתבצעת מדידה - פונקציית הגל לא קורסת למצב אחד - אלא היקום כולו מתפצל, כאשר בכל יקום נמדדת אחת מהתופעות האפשריות בניסוי. כלומר: היקום הפיזיקלי הוא [[סופרפוזיציה]] של כל פונקציית הגל הרלוונטיות
: <math>\ | \psi _{\mathrm{universe}} \rang = | \psi_\mathrm{rest} \rang | \psi_{\mathrm{system}} \rang = | \psi_\mathrm{rest} \rang \sum_{\mathrm{results}}{ \alpha_k | \psi_{\mathrm{result} \ ,k} \rang } </math> .
כלומר, בפירוש זה [[פונקציית הגל]] המתארת את '''כל''' היקום לא עוברת שום קריסה. פתרון זה ניתן לגבות גם באמצעות ניסוח מתמטי עקבי ואין בו שום שגיאה פיזיקלית. ברם, הרעיון של הוספת אינספור יקומים מקבילים הנוצרים בכל מדידה קוונטית הוא רדיקלי מאוד, ומאחר ואיננו עדים לאף אחד מאותם יקומים מקבילים - קשה מאוד לקבלו. למרות זאת, הרעיון התקבל בקרב מספר לא מבוטל של פיזיקאים. הללו הרחיבו את עבודתו של אוורט והצליחו להסביר קושיות שונות העולות בתאוריה (כמו- מדוע איננו רואים את את היקומים המקבילים ותופשים רק יקום אחד?). הפיזיקאים הישראלים פרופ' [[יקיר אהרונוב]] ופרופ' [[לב ויידמן]] אף הרחיבו את התורה ופיתחו לאמפליטודות של פונקציות הגל פירוש "כמו-הסתברותי" והגדירו לכל יקום "מידת קיום". הם אף נתנו פירוש הסתברותי מחודש לשאלה "מה ההסתברות שבמדידת מצב קוונטי מסוים <math>\ | \psi \rang = \alpha | 0 \rang + \beta | 1 \rang </math> נקבל את המצב 1" (שכן בעולמות מרובים תמיד קיים עולם שבו נקבל 1).
 
== דוגמה - החתול של שרדינגר ==