טיפיקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; לעתים;
שורה 1:
'''טיפיקון''' ([[יוונית]] '''Tυπικό''' או '''Τυπικό της Εκκλησίας''' "טיפיקון הכנסייה" או '''Εκκλησιαστικό Τυπικό''' - "טיפיקון כנסייתי" או '''Λειτουργικό Τυπικό''' - "טיפיקון ליטורגי") הוא סידור המכיל הוראות והנחיות בדבר התפילות והטקסים של ה[[נצרות אורתודוכסית|כנסייה האורטודוכסית]], והערוך בצורת לוח שנה מתמשך. הוראות הטיפיקון נוהגות אגב מספר שינויים גם ב[[נצרות קתולית מזרחית|כנסיות הקתוליות המזרחיות]] הנוהגות לפי הליטורגיקה האורתודוכסית.
 
ראשיתו של הטיפיקון ב[[מנזר|מנזרים]] שהוקמו בתקופת הנצרות המוקדמת, ומטרתו היתההייתה לארגן ולסדר את אורחות החיים במנזרים. שניים מהמנזרים המוקדמים - ה[[לאורה]] ב[[מנזר מר סבא]] שב[[נחל קדרון]] ו[[מנזר יוחנן הקדוש בקונסטנטינופול]] - השפיעו על הליתורגיקה האורתודוכסית ועל הטיפיקון יותר מהאחרים:
*הטיפיקון של מנזר מר סבא שנוסד בשנת [[484]] הוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. הוא ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים ב[[ארץ ישראל]], [[מצרים]] ו[[אסיה הקטנה]], והורחב ועודכן ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] וב[[המאה ה-8|מאה ה-8]]. בשל קרבתו של המנזר ל[[ירושלים]] לעיתיםלעתים כונה טיפיקון המנזר בכינוי "טיפיקון ירושלים".
*לאחר שטיפיקון מר סבא הגיע ל[[קונסטנטינופול]] הוא התקבל במנזר יוחנן הקדוש בעיר. הטיפיקון עבר שינויים רבים. ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] כבר נחשב לטיפיקון המחייב בכנסייה האורתודוכסית, וב-[[1545]] הודפסה המהדורה הראשונה שלו. לקראת סוף [[המאה ה-19]] נערכו בטיפיקון זה שינויים שנועדו להתאימו לרוח הזמן ולשקף את אורחות החיים במנזרים בעת המודרנית. טיפיקון זה שנודע בשם "טיפיקון הכנסייה הגדולה של הצלוב" (Τύπικον της του Χριστού Μεγάλης Εκκλήσιας), אומץ על ידי [[פטריארך קונסטנטינופול]] וכיום הוא הטיפיקון הנוהג בכל הכנסיות הסרות למרותו.