מיתר (פיזיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליון (שיחה | תרומות)
הוספת הודעת קצרמר
אליון (שיחה | תרומות)
הוספת פיסקה
שורה 2:
[[Image:Théorie des cordes-échelle.PNG|right|thumb|300px| מבנה מדורג - מהחומר ועד המיתרים]]
ב[[תורת המיתרים]], '''מיתר''' (string) הוא מרכיב יסודי של ה[[חומר]] וה[[אנרגיה]] אשר סוגו נקבע ע"פ תבנית התנודות שלו.[[חלקיק אלמנטרי|חלקיק האלמנטרי]] של ה[[חומר]] וה[[אנרגיה]] איננו רק חלקיק נקודתי, אלא הוא עצם חד-[[ממד|ממדי]] לפחות. תורת המיתרים מצביעה על קיומם של עצמים אורכיים הנקבעים על-פי תבנית הרטיטות שלהם, מה שבא לידי ביטוי בשמם: "מיתרים". אורך מיתר טיפוסי הוא בערך [[אורך פלאנק]], וכך הוא משמש כמרכיב יסודי של הכל.
<br />מיתרים יכולים להיות סגורים או פתוחים. מיתר פתוח הוא מיתר שקצותיו חופשיים, והוא בנוי כמו חוט או רצועה. מיתר סגור הוא מיתר שקצותיו מחוברים (כלומר שאין לו קצוות) ויוצרים מאין מעגל או לולאה. מיתר סגור מזכיר מיתר פתוח שקצותיו נפגשו.
מיתר הוא חד-[[ממד (פיזיקה)|ממדי]]. בכל רגע נתון ב[[מרחב]] הוא נע בשני [[ממד (פיזיקה)|ממדים]]. מפני שהמיתר אורכי והוא נע ב[[מרחב-זמן]], כל תנועה שלו מהווה שני ממדים. [[חלקיק]] [[נקודה|נקודתי]] נע בממד אחד בכל רגע נתון, אך למיתר יש גם [[אורך]] וגם [[זמן]]. התנועה הדו-ממדית של המיתר קרויה "יריעת עולם".
<br />[[תורת העל-מיתר]] היא [[תורת המיתרים | תורת מיתרים]] המכילה בתוכה [[סימטרית-על]]. יש אלפי תורות על-מיתרים, ביניהן חמש עיקריות המדמות מיתרים בעלי סימטריות-על שונות. טיפוס I, למשל, הוא מיתר בעל סימטרית-על אחת. בנוסף לטיפוס I, קיימים הטיפוסים IIA, IIB, HO, HE, שע"פ [[תורת M]] הם כולם תיאור של מיתר אחד.
<br />