מבחן השלכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; בדרך כלל; על ידי;
שורה 13:
מיקום פירושו אותו חלק של הכתם שאליו מייחס הנבדק כל תגובה. האם הוא משתמש בכתם כולו, בפרט שכיח, בפרט יוצא דופן, בחלל לבן, או בצירוף כלשהו של שטחים אלה. המגדירים של התגובה כוללים צורה, צבע, צללים ו"תנועה".הטיפול בתוכן שונה בכל שיטת ניקוד אולם השכיחה והמרכזית הינם דמויות אנושיות, פרטים אנושיים, דמויות של בע"ח, פרטים של בע"ח ותרשימים אנטומיים. לשיטה זו יש החולקים עליה ויש המצדדים בה . במרוצת השנים שופרו תהליכי המדידה וכן תוקפו לתחומים ספציפיים בהם נמצא תימוכין מעשי לתוצאות.
 
לדוגמאלדוגמה: ספר שכתבו [[גודפריד]], [[סטריקר]] ו[[ויינר]] ב[[שנת 1971]]. פיתוח שיטתו של רוראשאך ע"יעל ידי [[אקסנר]] ב[[שנת 1981]] ועוד.
 
שיטה נוספת של כתמי דיו הינה שיטת כתמי הדיו של [[הולצמן]] (Holtzman Inkblot Technique , HIT).
שורה 21:
מבחן התפסת הנושא (Thematic Apperception Test (TAT. לפני הנבחן מוצגים עשרים ציורים המתארים דמויות במצבי קונפליקט רגשי, ועל האדם לספר עליהם סיפור. ההנחה היא שמוטיבים באישיות, פנטזיות וקשיים, ישתקפו בסיפור.
 
מבחן זה מציג גירויים מובנים יותר, ומצריך תגובות מילוליות מורכבות יותר ומאורגנות מבחינת המשמעות. הפירוש שניתן במבחן זה מבוסס בד"כבדרך כלל על ניתוח איכותי למדי של התוכן. מבחן זה פותח ע"יעל ידי [[מארי]] ועמיתיו במרפאה הפסיכולוגית של [[אונ' הרווארד]] והוא נפוץ בעבודה הקלינית ובמחקר. מבחן זה מורכב מ 19 כרטיסים ועליהם תמונות לא לגמרי ברורות בשחור-לבן וכרטיס ריק(לבן) אחד. המשיב מתבקש להמציא סיפור לכל תמונה, שיסביר מה קדם לאירוע המתואר בתמונה, יתאר מה קורה באותו רגע ומה הדמויות עושות, מרגישות וחושבות,ויאמר מה יקרה בסופו של דבר. בהגיעו לכרטיס הריק מתבקש הנבדק לדמיין לעצמו תמונה כלשהי, לתאר אותה ולספר עליה סיפור. השיטה המקורית שקבע מארי במדריך למבחן מצריכה שני מפגשים בני שעה אחת כל אחד; במהלך כל מפגש מציגים עשרה כרטיסים. למפגש השני נבחרו בכוונה תחילה הכרטיסים שהם יוצאי דופן, דרמטיים ומוזרים יחסית לקודמים, וההוראות הנלוות להצגתם מעודדות את המשיבים לקרוא דרור לדמיונם.
 
כמו כן ישנם מבחני השלמת משפטים, מבחן אסוציאציות, מבחני ציורים (מבחן ציור איש, [[מבחן בנדר]]).