נאוטילוס (מערכת נשק) – הבדלי גרסאות

 

אלוף (מיל') פרופ' [[יצחק בן ישראל]], ששימש כקצין מחקר ופיתוח ראשי ב[[צה"ל]] בעת קבלת ההחלטה על הנאוטילוס, נחשב עד תחילת 2007 לאחד המצדדים הגדולים בהמשך פיתוחה והשמשתה. הוא הביע עמדה זו בפירוט בראיון ל"מקור ראשון" בדצמבר 2006. "הטווח המצומצם בין מקום השיגור למקום הפגיעה מותיר מעט מאוד זמן כדי לבצע פעולות יירוט סטנדרטיות", אמר אז בן-ישראל, שציין גם את העלות הגבוהה של מערכת ליירוט רקטות באמצעות טילים. "שתי הסוגיות האלה מובילות בהכרח למסקנה כי אין מנוס משימוש בנשק הלייזר", על הסיבות להעדפת 'כיפת ברזל' ועל השינוי בדעתו של בן ישראל כתב ד"ר ראובן פדהצור ב'הארץ' [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=956786&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 הארץ-ללא כיסוי]

 

כיום עומדים בראש המבקרים הפיזיקאי ד"ר עודד עמיחי, לשעבר בכיר ב[[רפא"ל]] ומיוזמי פרויקט "נאוטילוס", ואל"מ (מיל')יוסי ארזי, טייס קרב לשעבר. אלה טוענים כי הופצו בדותות רבות על המערכת, כדי למנוע את ההצטיידות בה. הם סבורים שאי ההצטיידות במערכת שזמינה, יעילה וזולה מכל החלופות, היא אחד המחדלים הגדולים בתולדות ישראל, שגרמה להעצמה מיותרת של ה[[חמאס]] וה[[חיזבאללה]]. וכי לא בוצעה הצטיידות במערכות הלייזר בגלל מדיניות שגויה של מערכת הביטחון הישראלית, שטעתה בהערכת איום הרקטות, תוך העדפת פיתוחים מקומיים לצורכי ייצוא נשק.