מיתר (פיזיקה) – הבדלי גרסאות

<br />{{שכתוב}}

ב[[תורת המיתרים]], '''מיתר''' (string) הוא מרכיב יסודי של ה[[חומר]] וה[[אנרגיה]] אשר סוגו נקבע ע"פ תבנית התנודות שלו.[[חלקיק אלמנטרי|חלקיק האלמנטרי]] של ה[[חומר]] וה[[אנרגיה]] איננו רק חלקיק נקודתי, אלא הוא עצם חד-[[ממד|ממדי]] לפחות. תורת המיתרים מצביעה על קיומם של עצמים אורכיים הנקבעים על-פי תבנית הרטיטות שלהם, מה שבא לידי ביטוי בשמם: "מיתרים". אורך מיתר טיפוסי הוא בערך [[אורך פלאנק]], וכך הוא משמש כמרכיב יסודי של הכל.

<br />מיתרים יכולים להיות סגורים או פתוחים. מיתר פתוח הוא מיתר שקצותיו חופשיים, והוא בנוי כמו חוט או רצועה. מיתר סגור הוא מיתר שקצותיו מחוברים (כלומר שאין לו קצוות) ויוצרים מאין מעגל או לולאה. מיתר סגור מזכיר מיתר פתוח שקצותיו נפגשו.

המיתרים ב[[אורך פלנק]]. הם זעירים, אך לא נקודתיים. הם נמדדים בקני-מידה זעיר, לכן הם גם מהווים חלק זעיר מ[[המרחב]]. קני-המידה של המיתרים קטן מספיק כדי שהם יהיו חשופים ל[[ממד קומפקטי|ממדים נסתרים]]. ה[[ממד קומפקטי|ממדים הנסתרים]] תואמים לקני-המידה של המיתרים. [[תורת המיתרים]] מציעה אפשרות לקיום יותר מארבעה [[ממד (פיזיקה)|ממדים]] ב[[מרחב-זמן]]. תורת המיתרים אומרת שקיימים בו 26 ממדים.

<br />[[תורת העל-מיתר]] היא [[תורת המיתרים | תורת מיתרים]] המכילה בתוכה [[סימטרית-על]]. יש אלפי תורות על-מיתרים, ביניהן חמש עיקריות המדמות מיתרים בעלי סימטריות-על שונות. טיפוס I, למשל, הוא מיתר בעל סימטרית-על אחת. בנוסף לטיפוס I, קיימים הטיפוסים IIA, IIB, HO, HE, שע"פ [[תורת M]] הם כולם תיאור של מיתר אחד.