מרלו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חדש |
מ בוט החלפות: תמונה; שווייץ; פרנק; תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left; |
||
שורה 1:
[[
'''מרלו''' (צרפתית: Merlot) הנו זן [[ענבים]] אדומים המשמש לייצור [[יין]]. ליין סמיכות בינונית וטעמו מזכיר [[אוכמניות]], [[שזיפים]] וצימוקי קוראנט. ענבי המרלו נחשבים לרכים ו"בשרניים", ונוכח הבשלתו המוקדמת של הפרי מעורבבים תכופות יחד עם ענבי ה[[קברנה סוביניון]] המבשיל מאוחר יותר. גמישות זו תרמה להפיכתו של המרלו לאחד מסוגי היין הנפוצים ביותר ב[[ארצות הברית]] וב[[צ'ילה]].
שורה 5:
אזכורו הראשון של המרלו מופיע ברשמיו של פקיד מקומי בעיריית [[בורדו]], [[צרפת]], בהם התייחס בשנת [[1784]] ליין שנוצר ב[[כרם]] באזור [[ליבורנה]] כאחד מהטובים באזור. שם הזן מקורו במילה הצרפתית "מרלו", שפירושו "[[שחרור]] צעיר"; אפשר שהכינוי נובע מצבעו ה[[כחול]]-עמוק של העינב, או לחלופין מאהבת הענבים הידועה של ציפורי השחרור. החל מה[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נשתל הזן באופן סדור באזור [[ז'ירון]] שבדרום מערב צפרת.
ב[[איטליה]] זוהה הזן לראשונה בסביבות [[ונציה]] תחת הכינוי הנרדף "בורדו" בשנת [[1855]]. העינב הגיע גם ל[[
חוקרים ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] סבורים כי המרלו הנו תת-זן של ה[[קברנה
==אזורי גידול עיקריים==
המרלו מיוצר בעיקר ב[[צרפת]] (שם הוא זן הענבים השלישי בתפוצתו), [[איטליה]] (החמישי בתפוצתו), [[קליפורניה]], [[רומניה]], ובמידה פחותה יותר ב[[אוסטרליה]], [[ארגנטינה]], חצי האי ניאגרה ב[[קנדה]], [[צ'ילה]], [[ניו זילנד]], [[דרום אפריקה]], [[
בהתאם למתכון הייצור המסורתי בבורדו, תפקידו של המרלו הנו להוסיף סמיכות ורכות לתוצר המתקבל. אף שבבורדו מהווה המרלו כ-50%-60% מהיקף השתילה והגידול, בתערובות המיוצרות באזור הוא מהווה רק כ-25% מהמשקה הכולל. עם זאת, ישנם יינות בהם המרלו הוא הרכיב העיקרי בתערובת, במיוחד באזורי [[פומרול]] ו[[סן אמיליון]]. אחד מהיינות המפורסמים והנדירים בעולם, [[שאטו פטרוס]], מבוסס כמעט כולו על ענבי מרלו.
| |||