מתג (לשון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברי"א (שיחה | תרומות)
←‏השימוש העיקרי: תוספת הסבר. אלדד?
ברי"א (שיחה | תרומות)
←‏השימוש העיקרי: ההטעמה היא בהברה ולא באות
שורה 3:
==השימוש העיקרי==
 
שימושו העיקרי של המתג הוא כחלק מ[[טעמי המקרא]], אך בניגוד לטעמים שנועדו לללמד על פיסוק ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] (ה[[פסוק]]) בצורה נכונה, תפקידו של המתג הוא לפסק את המילה עצמה. מילה קצרה בת שתי הברות אינה זקוקה למתג בדרך כלל, שכן מיקום הטעם של טעמי המקרא מסמן אם היא נקראת מלעיל או מלרע. הצורך במתג קיים לרוב במילה בת שלוש הברות או יותר. במילה כזו, בעיקר כאשר היא [[מלרע]]ית, עלולות ההברות הראשונות להיקרא במהירות, בצורה שתבליע חלק מהן והן לא יישמעו כיאות. במקרה כזה יבוא מתג תחת אחת ההברות הראשונות, בדרך כלל הראשונה במילה. אזי יידע הקורא להפסיק מעט לפני ההברה הבאה, וכתוצאה מכך היא תישמע היטב כראוי. למעשה הופכת האותההברה שתחתיה המתג לאותלהברה מוטעמת, אך הטעמתה היא קטנה ביחס להטעמה העיקרית שבמילה.
 
להלן דוגמאות לשימוש במתג אחד במילה (המתג תחת האות המודגשת):<big> '''{{שין ימנית}}ַ'''‏עַ‏טְנֵז, לִרְ'''צֹ'''נְכֶם, '''ת{{דגש}}ֹ'''אכְלֶנ{{דגש}}וּ</big>. במילה שעטנז למשל, יקרא הקורא את ההברה הראשונה - "שַ" - מעט יותר ארוכה מאלו שאחריה, אך פחות ארוכה מן ההברה האחרונה - "נֵז" - המוטעמת.