לוי אברהמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הוספת מקף; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{שוטר|
|שם=לוי אברהמי
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|כתובית=
|נולד=[[1907]], [[האימפריה הרוסית]] {{דגל|האימפריה הרוסית}}
|עלה לישראל=[[1919]]
|נפטר=[[1997]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
|נפל=
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|ההגנה}} [[ההגנה]]<br> {{דגל|צה"ל}} [[צבא הגנה לישראל]]<br> {{דגל|משטרת ישראל}} [[משטרת ישראל]]
|תקופת שירות=[[1938]] - [[1948]] (ההגנה}<br> [[1948]] - [[1949]] (צה"ל)<br> [[1949]] - [[1958]] (משטרת ישראל)
|דרגה=
|תפקידים בשירות=ראש ה[[ש"י]] וה[[חי"ש]] ב[[חיפה]], מפקד [[הפלוגות המיוחדות]] בצפון, נציג ההגנה ב[[מצרים]], מפקד בצה"ל, מפקד מחוז [[ירושלים]] במשטרה
|פעולות ומבצעים=
|עיטורים=
|תפקידים אזרחיים=[[מנכ"ל]] [[החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות]]
|הנצחה=
}}
'''לוי אברהמי''' ([[1907]] - [[1997]]). מראשי [[ההגנה]] וה[[ש"י]]. ממקימי [[משטרת ישראל]].
לוי אברהמי נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[1907]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1919]]. בשנת [[1938]] הצטרף לארגון ההגנה. שימש כראש הש"י ב[[חיפה]] ואירגן את גדודי ה[[חי"ש]] בחיפה. בשנת [[1939]], לאחר פרסום [[הספר הלבן]], נתעורר לחץ מצד פעילי ההגנה לפעול. היה זה כבר לאחר ש[[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט]] החלו לדעוך ו[[פלוגות השדה]] כבר פורקו. מטה ההגנה נענה לדרישות והקים את [[הפלוגות המיוחדות]], הפו"ם, לצורך ביצוע פעולות אקטיביות. הוקמו שלוש פלוגות: ב[[ירושלים]] בפיקודו של [[שלמה שמיר]], בדרום הארץ בפיקודם של אליהו כהן (לימים האלוף [[אליהו בן חור]]) ו[[צבי ספקטור]] ובצפון הארץ בפיקודו של לוי אברהמי. הפו"ם פעלו במשך שלושה חודשים בלבד יוני עד ספטמבר 1939 ופורקו בשל פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].
שורה 6 ⟵ 24:
הפו"ם של הצפון ביצעה בתקופה קצרה זו שתי פעולות ראויות לציון. ב-[[12 ביוני]] ביצעה יחידת הפו"ם פעולה בכפר בלד-אל שייך, כפר ערבי גדול במבואות המזרחיים של חיפה (כיום בתחומי המועצה המקומית [[נשר]]). הייתה זאת פעולת נקם על רצח עובד [[רכבת]] יהודי שנרצח על ידי אנשי הכפר ועל רציחות נוספות של יהודים שקדמו לרצח זה. הלוחמים יצאו לפעולה כשהם לובשים בגדים אזרחיים למען יידעו כי הפעולה בוצעה על ידי יהודים. בפעולה זו הוצאו להורג חמישה מאנשי הכפר. ב-[[28 ביולי]] בוצעה פעולה בחירבת סעסע (על יד [[רמת יוחנן]]. הפעולה הייתה מעשה תגמול על פציעת שוטר יהודי. בפעולה פוצץ בית המוכתר מבלי לפגוע באזרחים. [http://www.gal-ed.co.il/hagana/show_Item.asp?levelId=60010&itemId=48449&itemtype=3&xml=1]
בעת מלחמת העולם השנייה,
▲בעת מלחמת העולם השנייה, בפברואר 1943, הגיע ל[[מצרים]], בעזרתו של [[ישראל כרמי]], כשהוא מחופש כסרג'נט ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], על מנת לארגן הברחת נשק ממאגרי הצבא הבריטי במצרים לארץ ישראל. הוא נעזר בקבוצה קטנה של חיילים וחיילות ארץ ישראלים, ששירתו בצבא הבריטי במצרים, שדאגו להכנת מחבואים זמניים, זיוף מסמכים צבאיים וסידורים אחרים להשגת נשק ותחמושת והעברתם לידי ההגנה. בשליחותו הסיע ישראל כרמי, ששירת כסמל בצבא הבריטי משאית שלל [[גרמניה|גרמנית]] ממצרים לארץ ישראל. בשלב מאוחר יותר הפך לנציג רשמי של ארגון ההגנה במטה הצבא הבריטי במצרים ומילא תפקיד זה מ-1943 עד [[1946]]. ההוראות שקיבל אברהמי ממטה ההגנה היו להפעיל את חברי הארגון ה[[ציונות|ציוני]] במצרים רק למטרת ביטחון והגנה על חיי היהודים. בפועל, שילב אברהמי את החברים בפעילויות חשאיות עבור הש"י ו[[המחלקה המדינית]] של הסוכנות היהודית. חבר אחד של הארגון שימש כאלחוטאי בתחנת אלחוט שהוקמה במקום והתקשר לארץ פעם או פעמיים ביום. חברים אחרים עסקו בעבודה שוטפת עבור הש"י, באיסוף ידיעות או צילום חומר מודיעיני. אחרים ביצעו סיורי שטח וצילום בנמלי [[אלכסנדריה]] ו[[פורט סעיד]]. שני חברים באלכסנדריה עסקו בזיוף ויזות ותעודות מעבר עבור [[עליה ד']] [http://www.palyam.org/Hamosad_lealiya_bet/Tamar_Eshel_D.pdf] - עלייתם של פליטים במסווה של משוחררי [[הבריגדה היהודית]] החוזרים הביתה, תוך ניצול זהותם של החיילים המשוחררים שנישארו לפעול באירופה במשימות ה'בריחה' ועליה ב'.
בימי [[מלחמת העצמאות]] שירת כרב סרן ב[[צה"ל]]. לאחר תום המלחמה היה ממקימי משטרת ישראל, כיהן כמפקד מחוז ירושלים בשנים [[
תפקיד קשה במיוחד מילא לוי אברהמי בפיזור הפגנות על רקע [[השילומים]] מ[[גרמניה]]. ב-[[27 בספטמבר]] [[1951]] הכריז ראש ממשל גרמניה דאז, [[קונרד אדנאואר]], כי ממשלתו מוכנה לשלם פיצויים לעם היהודי. ממשלת ישראל התלבטה שכן לא הייתה מעוניינת לקשור את השואה לשווה ערך כסף. לוי אברהמי קיבל לידיו מספר גדול של ידיעות על הפגנות אלימות שאנשי [[תנועת החרות]] עתידים לבצע בירושלים כנגד השילומים. מחוז ירושלים החל להיערך להפגנה שאושרה בכיכר ציון כאשר ידעו על כוונת המפגינים להגיע גם למשכן הכנסת. למחוז נשלחו כוחות תגבור וביניהם כל חניכי בית הספר הארצי ופלוגת [[משמר הגבול]] שהייתה כפופה למחוז ירושלים. במקביל לנאום ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] על כי הוחלט לקבל את השילומים, ראש תנועת החירות [[מנחם בגין]], נאם בכיכר ציון במהלך ההפגנה. בסיום הנאום, ההמון החל לנוע לעבר הכנסת והחלו עימותים קשים בין המפגינים ובין המשטרה. במסגרת העימותים נפצעו 140 שוטרים ו–200 מפגינים ונעצרו 395 אנשים ובשל מחסור במקום מעצר, חלקם הועבר לבתי מעצר בארץ.
בשנת [[1959]] עם פרישתו מהמשטרה התפרסמה בעיתון [[ידיעות אחרונות]] סדרה בה העלה לוי אברהמי את זכרונותיו מתקופת שירותו במשטרת ישראל בשם "אני פותח את התיקים שלי".
לאחר פרישתו מהמשטרה היה ממייסדי [[החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות]] ומונה למנהלה.
לוי אברהמי נפטר בשנת [[1997]] והוא בן 90 שנה
==מקור חיצוני==
| |||