קם ליה בדרבה מיניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הלכות קלב"מ: תחילת האיחוד, תיקון טעויות תוכניות ולשוניות. |
←מתי הכלל חל: המשך איוחד |
||
שורה 12:
== מתי הכלל חל ==
<!-- כדאי להוסיף הפניות למשניות ולגמרות המצוטטות -->
כאשר שני העונשים המוטלים עליו הם [[ארבע מיתות בית דין|מיתה]] ו[[מלקות]] נחלקו ה[[תנאים]]<ref>מכות יג</ref> האם אומרים קם ליה בדרבה מיניה או לא, לדעת [[רבי עקיבא]] הכלל חל ולא ילקה, ואילו לדעת [[רבי ישמעאל]] ילקה מאחר שהמלקות יכולות להיות חלק מההמתה ולא עונש "אחר".
המיתה שפוטרת מתשלום היא רק מיתה בידי אדם, כלומר [[מיתת בית דין]] או מקרה שבו אפשר להמית את האדם ללא [[בית דין (הלכה)|בית דין]], כגון [[רודף]] או בא במחתרת. אם דין המוות הוא בידי שמים, כמו בדוגמת המשנה לגבי אדם ששרף חפץ של חבירו ב[[יום הכיפורים]] (שחייב [[כרת]])לדעת רבי [[נחוניא בן הקנה]]<ref>כתובות ל
כשהתחייב [[מלקות]] וממון אין חולק שלא חל הכלל קם ליה בדרבה מיניה. למרות זאת, [[חכמים]] סבורים<ref>מכות ד
גם כאשר אדם אחד מחויב [[ארבע מיתות בית דין|בבי"ד]] שתי סוגי מיתות, נותנים לו את המיתה החמורה מדין קים לה בדרבה מינה<ref>יבמות לב, א</ref>, אמנם לפי שיטת [[רבי יוסי]], נותנים לו בכזה מקרה את העונש הראשון שהתחייב בו ולא משנה מה חמור יותר.
דין נוסף חודש ב[[גמרא]], והוא "חייבי מיתות שוגגין", כלומר, דין זה של קלב"מ נאמר לא רק במקרה שיש חיוב מיתה בפועל, אלא גם במקרה שאדם, למשל, שרף את בית חבירו בשבת, אך לא ידע שהיום שבת, שהדין הוא שאין הוא מחויב מיתה על עבירה זו שנעשתה ב[[שוגג|שגגה]], הרי הוא פטור מלשלם.
|