הוועד הפועל הציוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gadiheiman (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארגון; היישוב; ויצמן; על ידי; וועד; טורקי; אידאולוג; על ידי;
שורה 6:
הוועד הפועל הציוני התחלק ל2 גופים: '''הועד הפועל הגדול''' החליט החלטות ו'''הועד הפועל המצומצם''' הוציא אותן לפועל.
 
הוועד הפועל הציוני מונה כ 187 חברים אשר נבחר ע"יעל ידי הקונגרס עפ"י יחס גודל הסיעה (כל סיעה זכאית למס' נציגים עפ"י גודלה).
 
=='''נשיאות הוועד הפועל הציוני'''==
שורה 21:
4. לבצע את הפעולות, המוטלות עליה על ידי חוקי ההסתדרות הציונית העולמית.
 
5. לדון ולהחליט בעניינים, אשר נמסרו לה על- ידי הקונגרס הציוני או הוועד הפועל.
 
=='''נקודות ציון של הוועד הפועל הציוני'''==
בתחילת הדרך, ישיבות הוועד הפועל הציוני היו כנקודת תורפה. המסגרות לא קבועות ולא תועד כמות משתתפים, החלטות ופרוטוקולים בסיסיים.
ההוכחה הבולטת לכך הייתה בקיומם של 2 ישיבות של הוועד במקביל הן ב[[פריז]] והן ב[[לונדון]]. הישיבה הרשמית הראשונה של הוועד הפועל הציוני הייתה ב26 בפברואר 1919 בלונדון. ההחלטה המרכזית באותה ישיבה הייתה כי יש צורך גדול לגייס חברים נוספים ע"מ חשמור על נציגות יהודית ב[[ארץ ישראל]] של "[[פועלי ציון]]" ו"[[המזרחי]]". כמו כן, הוחלט על אירגוןארגון מחדש של הארגון.
 
הישיבה החשובה לאחר מכן התיימה ב 1 ביולי 1919. ישיבה זו נקרא גם כ - '''"ישיבת הוועד הפועל הגדול"'''. בישיבה זו נכח גם ד"ר [[חיים וייצמןויצמן]] שהיה מראשי ה[[קונגרס הציוני]]. בישיבה זו הובא לדיון ההסכם הפסקת האש בין [[מעצמות ההסכמה]] ל[[תורכיהטורקיה]]. בהסכם זה הוזכר ,הקשר בין ארץ ישראל לעם היהודי" ו"זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל".
 
ישיבה חשובה נוספת התקיימה שנה לאחר מכן, ביולי 1920 בלונדון. מטרת ישיבה זו היה לאחות ולתקן את כל פגמים שנוצרו ב[[ההסתדרות הציונית]]. אך בפועל, במקום ליישר את ההדורים היא רק חידדה את הניגודים בתנועה. סלע המחלוקת היה בין "הציונית האמריקאית" בראשות בראנדייס ובין "הציונות האירופית" בראשות [[חיים וייצמןויצמן]]. הבדלי המנטליות, לשון ותרבות היו הרקע למחלוקות. בישיבה זו לא התקבלו החלטות בנושא זה, אך הקו של הוועד הפועל הציוני היה ברור. [[חיים וייצמןויצמן]] נבחר לנשיאות ההסתדרות הציונית ו[[סוקולוב]] לנשיא ההנהלה הציונית.
 
בעקבות [[מאורעות תרפ"א]] גרמו לוועד הפועל הציוני לקבל החלטות חשובות. בישיבה הנוספת ביולי 1921 בפראג התקבלו החלטות על הקמת כוח מגן יהודי בארץ ישראל וחשיבות היחסים על ערביי ישראל. מושב זה של הוועד הפועל בפארגמסמל את השינוי שחל בוועד הפועל הציוני. מתנועה אידיאולוגיתאידאולוגית - פוליטית היא נהפכה להיות תנועה חברתית - תרבותית - מדינתית.
 
בסופו של דבר, התפקיד המרכזי אותו נטלה הוועד הפועל הציוני היה השגחה והכוונה של הישובהיישוב המתפתח בארץ ישראל.
 
 
שורה 51:
== לקריאה נוספת ==
 
'''תקנון הוועדה המתמדת לעייני תקציב וכספים של הועדהוועד הפועל הציוני''' (1984). ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית.
 
יוגב ג. ופרוינדליך י. '''הפרוטוקולים של הועדהוועד הפועל הציוני''' (1985). כרך ראשון. תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
 
יוגב ג. ופרוינדליך י. '''הפרוטוקולים של הועדהוועד הפועל הציוני''' (1985). כרך שני. תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
 
כהן ה. '''פרקים לתולדות הרעיון הציוני'''. חלק א' (1929). ורשה: הוצאת הועדהוועד הפועל של "ברית הנוער" ומרכז "חלוץ" העולמי.