הוועד הפועל הציוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gadiheiman (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: ארגון; היישוב; ויצמן; על ידי; וועד; טורקי; אידאולוג; על ידי; |
||
שורה 6:
הוועד הפועל הציוני התחלק ל2 גופים: '''הועד הפועל הגדול''' החליט החלטות ו'''הועד הפועל המצומצם''' הוציא אותן לפועל.
הוועד הפועל הציוני מונה כ 187 חברים אשר נבחר
=='''נשיאות הוועד הפועל הציוני'''==
שורה 21:
4. לבצע את הפעולות, המוטלות עליה על ידי חוקי ההסתדרות הציונית העולמית.
5. לדון ולהחליט בעניינים, אשר נמסרו לה על
=='''נקודות ציון של הוועד הפועל הציוני'''==
בתחילת הדרך, ישיבות הוועד הפועל הציוני היו כנקודת תורפה. המסגרות לא קבועות ולא תועד כמות משתתפים, החלטות ופרוטוקולים בסיסיים.
ההוכחה הבולטת לכך הייתה בקיומם של 2 ישיבות של הוועד במקביל הן ב[[פריז]] והן ב[[לונדון]]. הישיבה הרשמית הראשונה של הוועד הפועל הציוני הייתה ב26 בפברואר 1919 בלונדון. ההחלטה המרכזית באותה ישיבה הייתה כי יש צורך גדול לגייס חברים נוספים ע"מ חשמור על נציגות יהודית ב[[ארץ ישראל]] של "[[פועלי ציון]]" ו"[[המזרחי]]". כמו כן, הוחלט על
הישיבה החשובה לאחר מכן התיימה ב 1 ביולי 1919. ישיבה זו נקרא גם כ - '''"ישיבת הוועד הפועל הגדול"'''. בישיבה זו נכח גם ד"ר [[חיים
ישיבה חשובה נוספת התקיימה שנה לאחר מכן, ביולי 1920 בלונדון. מטרת ישיבה זו היה לאחות ולתקן את כל פגמים שנוצרו ב[[ההסתדרות הציונית]]. אך בפועל, במקום ליישר את ההדורים היא רק חידדה את הניגודים בתנועה. סלע המחלוקת היה בין "הציונית האמריקאית" בראשות בראנדייס ובין "הציונות האירופית" בראשות [[חיים
בעקבות [[מאורעות תרפ"א]] גרמו לוועד הפועל הציוני לקבל החלטות חשובות. בישיבה הנוספת ביולי 1921 בפראג התקבלו החלטות על הקמת כוח מגן יהודי בארץ ישראל וחשיבות היחסים על ערביי ישראל. מושב זה של הוועד הפועל בפארגמסמל את השינוי שחל בוועד הפועל הציוני. מתנועה
בסופו של דבר, התפקיד המרכזי אותו נטלה הוועד הפועל הציוני היה השגחה והכוונה של
שורה 51:
== לקריאה נוספת ==
'''תקנון הוועדה המתמדת לעייני תקציב וכספים של
יוגב ג. ופרוינדליך י. '''הפרוטוקולים של
יוגב ג. ופרוינדליך י. '''הפרוטוקולים של
כהן ה. '''פרקים לתולדות הרעיון הציוני'''. חלק א' (1929). ורשה: הוצאת
|