שען – הבדלי גרסאות

השענות נחשבה מתקופת ה[[רנסאנס]] ([[המאה ה-15]]) ועד ראשית [[המאה ה-20]] למקצוע מתוחכם, הדורש תשומת לב רבה לפרטים, יצירתיות ויכולת טכנית ברמה הגבוהה ביותר. ניתן להשוות את תדמית המקצוע דאז ל[[תכנות מחשבים]] במחצית השניה של המאה ה-20. שענים ידועים נדדו בין ערי העולם, בנו שעונים על מגדלים מרכזיים וזכו לכבוד ולתהילה. למשל השען שבנה את השעון האסטרונומי של [[פראג]], הצרפתי [[אברהם לואי בראגה]], [[האחים רושט]] השוויצריםהשווייצרים או ר' משה שפירא, שהתקין את השעונים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] [[זהרי חמה]] בירושלים. שענים אלה התחרו זה בזה ביצירתיות ובתחכום על ידי הוספת [[בובה מכנית|בובות מכאניות]] או הוספת חוגות מדידה (למשל - תצוגה [[אסטרונומיה|אסטרונומית]] של מצב [[כוכב|כוכבים]] שונים וכדומה). בתי-מלוכה הזמינו שעונים מיוחדים משובצי יהלומים או בנויים באופן מיוחד, ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נפוצה אופנה החושפת את מנגנון השעון ומפארת את עבודתו של השען. מאידך טרחו שענים על המצאת שעונים קלים ונוחים לאדם הפשוט. כך הומצאו [[שעון כיס|שעון הכיס]] ו[[שעון יד|שעון היד]].

נוסף על השימוש בשעונים למדידת הזמן, נעשה שימוש ב[[כרונומטר]] (שעון בעל דיוק רב) לצרכי [[ניווט|ניווט]] ימי, לאחר שכרונומטר מדוייקמדויק מספיק פותח על- ידי בונה השעונים האנגלי [[ג'ון הריסון]].

לאחר [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], כאשר ייצור שעונים עבר לייצור תעשייתי ובמיוחד לאחר [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], כאשר עלות הייצור של שעונים הוזלה מאדמאוד ונכנסו [[שעון דיגיטלי|שעונים דיגיטליים]] זולים יחסית, הפכו ייצור שעונים מכאניים באופן ידני ותיקון שעונים לבלתי כדאיים כלכלית. כתוצאה מכך שענים רבים הפסיקו לייצר שעונים מחוסר ביקוש ומגמות ללימוד שענות נסגרו.

פעילות תיקון שעונים נעשית בימינו במעבדות משוכללות של מותגי השעונים המובילים. מעבדות אלה מצויידותמצוידות בציוד ייעודי לשעוני המותג.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3415399,00.html הזמן עובד לרעתם: שעני הרחוב נעלמים מהנוף] כתבה מאתר [[YNETynet]]