ויילד ויזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Loveless (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: pl:Wild Weasel
שורה 65:
על הדגם הישראלי של המטוס מדגם D (בלוק 30A ומעלה, הנקרא בישראל "ברק") קיימת מעין דבשת המתמשכת מכיוון הזנב ועד לחופה, שבה מותקנים רכיבים [[אוויוניקה|אוויוניים]] מתוצרת ישראל. תוספת האוויוניקה מכבידה את המטוס בלמעלה מ[[קילוגרם|טון]] (חיל האוויר הישראלי אינו היחיד המפעיל דגמים בעלי דבשת אוויוניקה). על-פי הערכות, מיועדים מטוסים אלו בין השאר לביצוע משימות ציד טילים.
 
:==שירות מבצעי בישראל==
בחיל האוויר הישראלי לא הוקצו מטוסים ייעודיים למטרת ציד טילים. ואתאת מקומם תפסה תורת לחימה שהשתמשה באמצעי מיסוך אלקטרוניים לצורך הגנה מפני טילים. במהלך מלחמת יום הכיפורים סבל חיל האוויר הישראלי מרשת צפופה של סוללות נ"מ [[מצרים|מצריות]] באזור תעלת סואץ, שהגבילהאשר הגבילה את יכולת הפעולה שלו. הרשת נבנתה עוד במהלך [[מלחמת ההתשה]], ובין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים נבנה במצרים "מערך מתגלגל" של טילי נ"מ, שנעו באישון לילה לכיוון תעלת סואץ, עד שנוצר מצב שבו בתחילת מלחמת יום הכיפורים ירו המצרים "חומה של אש" מעל לתעלה.
 
בשנת [[1970]] נקרא חיל האוויר האמריקני לסייע לישראל, והביא עימו פודי ל"א משבשי מכ"ם. אלו היו יעילים כנגד סוללות [[SA-2]], אך כפו הקפדה על מבנה טיסה אחיד, קשוח ולא מקובל שכונה "פוד פורמיישן". טיסה במבנה זה בוצעה ב-[[18 ביולי]] 1970, אך בין סוללות ה-SA-2 הוסתרו גם סוללות SA-3 ששיגרו טילים ופגעו במספר מטוסים. מוביל המבנה ומפקד הטייסת [[שמואל חץ]] נהרג, והנווט [[מנחם עיני]] נשבה. מטוס נוסף נפגע ובו [[אביהו בן-נון]], לימים מפקד חיל האוויר, והנווט שאול לוי, אך הם הצליחו לבצע נחיתת חירום בשדה [[רפידים (בסיס)|רפידים]]. למרות ההצלחה היחסית של הטיסה (הושמדו 4 סוללות מתוך 10, ו-3 סוללות נוספות נפגעו) קרסה קונספציית הלוחמה האלקטרונית, והמבנה כונה בלעג "פוץ פורמיישן"<ref>אהוד יונאי, עליונות אווירית, פרק 21 - טילים (תרגום: [[תא"ל]] [[יפתח ספקטור]])</ref>.