יעקב מטריקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צפורה (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 1:
אדריכל יעקב מטריקין ז"ל נולד בשנת 1902 במרינהאוזן (רוסיה), עבר עם משפחתו לטרטו (אסטוניה) ומשם עברו לריגה, (לטבייה).
'''יעקב מטריקין''' ([[1902]]-[[1981]]), [[אדריכל]], מחשובי מתכנני היישובים הכפריים ב[[נגב]].
בגלל היותו יהודי (ולמרות היותו תלמיד מצטיין) לא התקבל ללמודי ארכיטקטורה בריגה, והוא למד באוניברסיטת אולדנברג בגרמניה.
לאחר סיום הלימודים עבד במשך שנה אצל נגר כדי ללמוד כל מה שניתן ללמוד על עץ. ואומנם, עם עלייתו ארצה נחשב לאחד המומחים בתחום זה.
בעת עלייתו ארצה דיבר רוסית, לטבית, גרמנית ועברית. אנגלית למד בארץ.
הוא עלה ארצה בשנת 1924 והתיישב בירושלים, שם פגש את ציונה פלבליט לבית בן אברהם, ממייסדי קריית ענבים, אחות "הדסה" לה נישא בשנת 1932.
 
אדריכל יעקב מטריקין ז"ל כיהן בין השנים 1928 ועד 1951 בתפקיד ראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.
עלה מ[[ריגה]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1923]].
בזכות כישרונו, מקצועיותו, נועם הליכותיו ותכונות של יסודיות העמקה יושר ודיוק נבחר למלא תפקיד חשוב זה.
כל ההתיישבות הכפרית שעלתה על הקרקע בשנים אלו הייתה בפיקוחו והדרכתו. בנוסף לתכנון הכללי ולצוות המחלקה הטכנית, תכנן גם בעצמו.
בנינים שהיו אהובים עליו במיוחד צילם ושמר אצלו.
רשימה קצרה מבין בניניו הבולטים:
שלושת המצפים בנגב – בית אשל, גבולות, רביבים, והמצפים בגליל – חוקוק ומצודת בירייה. (בתכנון מבנים אלו השתמש בחומרים הטבעיים הנמצאים במקום: לבני בוץ בנגב ואבן בזלת בגליל).
חדרי אוכל במזרע, תל קציר, אפיקים, נירים, בתי מרגוע באיילת השחר, בקרית ענבים (ללא המלון הגבוה העומד שם היום) ובמעלה החמישה (ללא הרחבת חדר האוכל ), אכסניית הנוער בקרית ענבים (על שם האזרחי – הבניין אינו קיים יותר).
תמונת מודל תכנונו את קבוץ יחיעם על צלע ההר הייתה תלויה בחדר עבודתו.
הוא תכנן את מחלבות תנובה בחיפה, תל אביב, ירושלים ורחובות.
לאחר עזיבתו את הסוכנות פתח משרד אדריכלים בירושלים.
עוד מבין בניניו הבולטים:
חדר האוכל בעין גדי, בית הספר החקלאי בעין כרם (ירושלים), בית ספר מקיף "עמל" ברמלה, קריית מוריה בירושלים, המרכז המסחרי בקרית היובל בירושלים. הכפר השוודי (ירושלים), בנין המקווה בנחלים.
היה חבר בועדת התכנון של הר הרצל וממתכנני חבל עדולם.
בתכנונו הקפיד ליצור הרמוניה בין הבניין והסביבה הטבעית. הוא כתב במאמר בהקשר לתכנון שלושת המצפים בנגב: "...נוסף לאקלים המשפיע המעמיד בעיות בפני מתכנן המגורים, יש לדאוג גם להתאמת חומרי בנין ואופן ניצולם לתפקידם. תנאי האקלים מכוונים אותנו לבחירת הכוונה נכונה של הבניינים. החומרים שבהם נבחר חייבים לשמש מחיצה יעילה בין החוץ והפנים, הגנה מתמורות אטמוספריות בקיץ ובחורף, ולסייע ביצירת אקלים פנים הנוח לחיי אדם".
(בספר "אדריכלות ישראלית במאה העשרים" צוין שמו בטעות יצחק).
הספרייה שלו כללה ספרי אדריכלות, ספרי אומנות, ספרי ארכיאולוגיה, ספרים העוסקים בצמחיה ובאקלים, ספרים העוסקים בציונות וארץ ישראל. מדף מיוחד הוקצה למדע בדיוני.
יעקב מטריקין נפטר בשנת 1981, ונקבר בבית הקברות בקרית ענבים.
 
בשנים 1926-1951 כיהן כראש מחלקת ה[[התיישבות]] של [[הסוכנות היהודית]] ולאחר מכן היה בעל משרד אדריכלות עצמאי.
 
עבודותיו הבולטות (בנוסף לתכנון קיבוצים, חדרי אוכל וחדרי הארחה בקיבוצים):
יישובי [[חומה ומגדל]], [[שלושת המצפים]] בנגב ([[בית אשל]], [[רביבים]], [[גבולות]]) ובגליל ([[חוקוק]]), מחלבות [[תנובה]] בחיפה, תל אביב, ירושלים ורחובות, חדר האוכל ה[[משושה]] בבית הארחה [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]], בית ספר תיכון עמל ברמלה, בנין [[מועצה אזורית מטה יהודה|מועצת הרי יהודה]], מרכז מסחרי [[קריית היובל]] ירושלים, בית הארחה [[קריית ענבים]], בית הספר החקלאי [[עין כרם]],
מרכז נוער [[קריית מוריה]] ירושלים.
 
היה חבר בוועדת תכנון [[חבל לכיש]] וועדת תכנון [[הר הרצל]].
 
נקבר ב[[קריית ענבים]].
 
{{מיון רגיל:מטריקין, יעקב}}