ג'יברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
'''ג'יברלין''' (ב[[אנגלית]]: '''Gibberellin'''; מסומן כ-'''GA''') הוא שם כולל למספר [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]] המשמשות כ[[הורמון צמחי|הורמונים צמחיים]].
ג'יברלין התגלה לראשונה ב[[יפן]] בצמחי [[אורז]] אשר הודבקו ב[[פטריה]] ''Gibberella fujikuroi''; מכאן שם ההורמון. הצמחים צמחו לגובה רב ותפוקת ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] שלהם הייתה נמוכה. בשנת [[1935]] בודד לראשונה ההורמון על ידי מדענים יפניים. אך עקב הלאומיות ההדוקה של היפנים שאותן השנים קיום הג'יברלין לא נודע במערב ורק בשנות ה- 60 של המאה העשרים עובדת קיום הג'יברלין נודעה למערב.
▲במשך השנים התגלו ג'יברלינים רבים (נכון לשנת [[2007]]: 136) בצמחים. לכולם מבנה דומה מאוד המבוסס על התרכובת ''ent''-ג'יברלאן (''ent''-Gibberellane). תרכובת זו היא [[טרפן (כימיה)|דיטרפן]] (טרפן המכיל מ-20 [[אטום|אטומי]] [[פחמן]]) אשר נסגר ליצירת ארבע טבעות. מסלול ה[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של ג'יברלין ב[[תא]] מתחיל במספר שלבים המשותפים לכל אלפי הטרפנים. קיימים שני מסלולים ראשוניים מקבילים: מסלול המתחיל ב[[קואנזים]] [[אצטיל קואנזים A]], תוצר פירוק [[שומן|שומנים]] בתא; ומסלול אלטרנטיבי המתחיל בהתרכבות של [[פירובט]] וגליצראלדהיד 3-פוספט.
רובם של הג'יברלינים בצמחים אינם פעילים מבחינה [[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]]. קיימים ג'יברלינים בעלי 20 אטומי פחמן וג'יברלינים אשר איבדו את אחד האטומים ומכילים 19 אטומי פחמן. רוב הג'יברלינים החשובים והפעילים מכילים 19 פחמנים. שינויים זעירים המתרחשים במולקולות הג'יברלינים בתא הופכים אותם מפעילים ללא-פעילים ולהיפךף דבר המאפשר בקרה יעילה. הג'יברלינים השונים קיבלו מספרים סידוריים לפי סדר גילויים. הג'יברלינים הפעילים ביותר הם GA<sub>1</sub> ,GA<sub>3</sub> ,GA<sub>4</sub> ו-GA<sub>7</sub>. הג'יברלין המקורי שבודד ב-1935 היה GA<sub>3</sub>; הוא כונה '''חומצה ג'יברלית'''. לעתים משמש שם זה לציון כל הג'יברלינים.
הג'יברלין נוצר ונצרך בדר"כ באותה רקמה ולא מובל כמו שאר ההורמונים הצמחיים.
== השפעות טבעיות ושימושים מלאכותיים ==
שורה 19 ⟵ 20:
* ג'יברלינים מעודדים סינתזה של האנזים α-עמילאז בזרעים. האנזים מפרק את מאגרי ה[[עמילן]] שבזרע ל[[גלוקוז]]; הלה משמש להזנת ה[[עובר]] ולנביטת הזרע. עידוד נביטת הזרעים מהווה פעילות אנטגוניסטית לזו של [[חומצה אבציסית]]).
בנוסף לייצור פירות ללא זרעים ([[פרטנוקפטים]), מבוצעות בחקלאות מניפולציות רבות אחרות בג'יברלין למטרות שונות. במינים מסוימים של צמחים מרוססים שדות בג'יברלין כדי להגביר את גדילת הצמחים. ההורמון משמש להמרצת תהליך [[תסיסה|תסיסת]] ה[[שעורה]] בייצור [[בירה]] ולהגברת תפוקת ה[[סוכרוז|סוכר]] ב[[קנה סוכר]]. במינים אחרים מהווה גובה רב חיסרון: [[חיטה]] ושעורה, למשל, נעים בחוזקה ב[[רוח]] כשהם גבוהים, דבר הגורם להפסד רב של זרעים. גם מבחינה ביולוגית מייצרים צמחים גבוהים פחות זרעים, זאת בשל השקעת [[אנרגיה]] יתרה בהתארכות הצמח במקום בייצור זרעים. בעיה נוספת היא שצמחים גבוהים כורעים תחת משקל הזרעים, דבר המקשה על [[קציר (חקלאות)|קציר]] ממוכן. במינים אלו ניתן לרסס את השדה בחומרים המעכבים סינתזת ג'יברלין; לחילופין ניתן להשתמש ב[[הכלאה]] בין צמחים מוטנטיים או ב[[הנדסה גנטית]] לייצור צמחים המייצרים כמות מועטה של ההורמון. [[נורמן בורלוג]], חתן [[פרס נובל]], השתמש בהכלאות כאלו להגברת תפוקת ה[[קטניות]] במסגרת [[המהפכה הירוקה]] שהוביל.
[[קטגוריה:הורמונים צמחיים]]
| |||