רעף – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Zakopane-schronisko-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגג בעל השטח הגדול ביותר של אריחי עץ באירופה, [[זאקופנה]] ב[[פולין]]]]

[[תמונה:Iznik2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריחי קרמיקה ב[[קבר דוד המלך]] ב[[הר ציון]]]]

 

אריחים או רעפים המונחים על קורות עץ ואגדים מתועדים כבר לפני 4000 שנה ועדיין משמשים ונחשבים ברחבי העולם כשיטת הקירוי המועדפת בבניית בתי מגורים. השיטה התפתחה בשני מוקדים במקביל ב[[סין]] וב[[יוון העתיקה]]. ב[[מזרח הקרוב]] וב[[אגן הים התיכון]] נפוץ הגג ה[[רומא העתיקה|רומי]] / יווני הבנוי משני חלקים ה'''טיגולה''' (התחתון) וה'''אימבריקס''' (העליון). השיטה נמצאת עד היום בשימוש נרחב ללא כל שינוי בארצות הלטיניות ([[יוון]], [[צרפת]] , [[פורטוגל]] ו[[איטליה]]). גגות רעפים כאלו נבנו בהרחבה בארץ עד [[המאה השביעית]] והכיבוש הערבי. גג הרעפים הלטיני הוא בעל שיפוע מתון בניגוד לגג ה[[צפון אירופה|צפון אירופאי]] שהתפתח ממסורת של קירוי בלוחות עץ. רעפי [[חרס]] לא עברו צפונה מ[[הרי האלפים|האלפים]] עד ל[[המאה ה-8|מאה ה-8 לספירה]] . הם נקלטו בצפון אירופה בתחילת [[המאה ה-11]] בצורת לוחות שטוחים בעלי חפיפה כפולה ומשולשת, בשונה מהגג הלטיני עם החפיפה הבודדת. השם לרעף המסורתי בשפות הצפון אירופאיות הוא אריח Tile ,Zigel. גג האריחים הצפון אירופאי המסורתי שונה מהלטיני