פרשנות (משפט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי;
השקמיסט (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 18:
פרשנות החקיקה נעשית לפי כללי פרשנות מקובלים, מהם רלוונטיים לחקיקה בכללה, ומהם - לתחום מסוים <ref>ראו, למשל, אלפרד ויתקון, "דרכי הפרשנות בתחום דיני המיסים", '''ספר לובנברג''', בעריכת [[דניאל פרידמן]] ויצחק שילה, הוצאת בורסי, 1988; אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", משפטים כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425.</ref>.
 
'''פרשנות דווקנית''' היא פרשנות הנצמדת בקשפדנותבקפדנות ללשון החוק. '''פרשנות תכליתית''', לעומתה, מנסה לרדת לשורש כוונתו של המחוקק, ולהגשים את תכלית החקיקה, ולאו דווקא את האופן שבו נוסחה. על משמעותה הדינמית של תכלית החקיקה עמד אהרן ברק:
{{ציטוט|תוכן=בקביעת התכלית ההנחה היא, כי חוק אינו יצירה יחידה של מחוקק חד-פעמי הפועל בחברה בת-חלוף. החוק הוא יצירה נמשכת של מחוקק קבוע הפועל בחברה חיה ותוססת. … על כן, תכלית החוק אינו מושג סטטי, אלא מושג דינמי".
|מקור=אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", '''משפטים''' כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425}}