היחסים המיוחדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Y.B (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Y.B (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8:
משבר ביחסים המיוחדים חל בזמן [[מבצע קדש]], שבוצע על ידי [[ישראל]] בשיתוף פעולה [[אנגלי]] ו[[צרפת]]י ללא תיאום עם האמריקאים. האמריקאים פעלו לנסיגה בריטית (וישראלית) מיידית מסיני. בעקבות כך נאלץ ראש ממשלת בריטניה, [[אנתוני אידן]], להתפטר, ויחסי שתי המדינות נכנסו למשבר. היחסים פרחו מחדש כאשר [[הרולד מקמילן]] עלה לשלטון בבריטניה. מקמילן היה קרוב משפחתו של נשיא ארצות הברית [[ג'ון קנדי]], והקרבה ביניהם סייעה להידוק היחסים בין המדינות, ובראשם שדרוג המערכת הגרעינית הבריטית בצורה משמעותית (מערכת ה"פולאריס") בתמורה לעגינתן של צוללות גרעיניות אמריקאיות בחופי [[סקוטלנד]].
 
בתקופת ראשי הממשלה הבריטיים [[הרולד וילסון]] ו[[אדאורדאדוארד הית']] התקררו שוב היחסים בשל סירובם לשלוח כוחות לסייע לארצות הברית ב[[מלחמת וייטנאם]] וכן בשל הידוק הקשרים של בריטניה עם אירופה וצירופה ל[[איחוד האירופי]]. עם עליית [[מרגרט תאצ'ר]] לשלטון בבריטניה, התחזקו הקשרים בין המדינות בשל תפיסת העולם השמרנית המשותפת לה ולנשיא האמריקאי [[רונלד רייגן]]. בתקופה זו הביעו שתי המדינות יחס נוקשה כלפי ברית המועצות ובהמשך עודדו את [[מיכאיל גורבצ'וב|גורבצ'וב]] ומדיניות ה[[פרסטרויקה]] שלו.
 
בתקופתם של הנשיא [[ביל קלינטון]] וראש הממשלה [[טוני בלייר]] התקדמו עוד היחסים ושתי המדינות שיתפו פעולה בראש הכוח שפעל ב[[קוסובו]]. גם בתקופת הנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש הבן]] המשיכו היחסים המיוחדים לפרוח, ובריטניה הייתה שותפתה המרכזית של ארצות הברית במלחמה ב[[עיראק]], למרות הביקורת שבלייר זכה לה מבית.