ריחוק הנזק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 58:
'''עובדות המקרה''': אוניה עמדה ב[[מבדוק]] לצורך תדלוק. תוך כדי תדלוקה, דלף נפט רב לים עקב התרשלותו של רב החובל. דליפת הנפט הביאה בסופו של דבר להצתת המבדוק.
'''ההכרעה''': לכאורה, לפי מבחן הישירות, היה על בית הלורדים לקבל את התביעה, מאחר
===== צפיות ביחס לסוג הנזק ותוצאתו =====
שורה 121:
** השופט [[תאודור אור|ת' אור]]: קבע שהשיתוק מהווה נזק שניוני, שהתפתח מהנזק הראשוני, שאותו הגדיר כטשטוש עקב הזריקה, ולכן יש להוכיח צפיות רק באשר לסוג הנזק. בנימוקיו הוא מסתמך על פסק דין '''רינגר''', ומפרש אותו כך שאם סוג הנזק השניוני זהה לסוג הנזק הראשוני, והינו צפוי, הרי שאז לא נדרשת צפיות של תהליך הגרימה או היקף הנזק.
הבעייתיות בגישתו של השופט אור, היא כי הנזק השניוני, כפי שהגדיר אותו כאן, לא נגרם במסגרת תהליך גרימה מובחן, כפי שנדרש לשם הגדרת נזק כשניוני, אלא במסגרת אותו הליך שגרם לנזק הראשוני.
** שופטי דעת המיעוט: סברו, בניגוד לדעתו של השופט אור, שהשיתוק מהווה המשך ישיר של הנזק הראשוני, ואינו נזק שניוני נפרד. מאחר
** השופטת (כתוארה דאז) [[דורית ביניש|ד' ביניש]]: סברה אף היא כי הנזק המוחי הינו נזק ראשוני, אולם לתפיסתה, הליך גרימה של נזק מוחי כלשהו, עקב הגעת חומר מרדים למוח, היה צפוי, ולכן יש לחייב את הרופא. גם לגישתה, אין מדובר במקרה של ריחוק נזק, אלא בסוגיה של קשר סיבתי משפטי לנזק ראשוני, שתהליך גרימתו היה צפוי.
| |||