דיסקודרמוליד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{בעבודה}} |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
==היסטוריה==
הדיסקודרקמוליד התגלה ובודד ב-[[1990]] על ידי ה[[כימאי]] סאראת' גונאסקרה וה[[ביולוג]] רוס לנגלי, שני [[מדען|מדענים]] ב- Harbor Branch Oceanographic Institution. החומר מוצה באמצעים כימים מתוך [[ספוג]] המים העמוקים הקריבי Discodermia dissoluta. מבנהו של החומר פוענח באמצעות [[NMR]]. החומר מוצה מתוך הספוג בניצולת של 0.002% (16.13 מיליגרם חומר/קילוגרם ספוג). מכיוון שדיסקודרמוליד רגיש לאור, הספוג חייב להיאסף בעומקים הנמוכים מ-30 מטר מתחת
==תכונות ביו-אקטיביות==
החומר הינו אחד מהחומרים האנטי-סרטניים והאנטי-פטרייתים החזקים ביותר הידועים לאדם והריכוזים הנדרשים ממנו על מנת לבצע פעולות אילו קטנים
==נסיונות לביצוע סינתזה מלאכותית של החומר==
הניצולת המזערית של הפקת החומר מספוגים והנזק האקולוגי הפוטנציאלי במידה והחומר יכנס לשימוש תרופתי נרחב, הביאו מס' קבוצות מחקר בעולם לנסות ולסנתז את החומר באופן מלאכותי. גידול האורגניזם במערכות סגורות/ מערכות פתוחות-מבוקרות או גידולים של שורות תאים להפקת חומרים אלו הנם שיטות יקרות, לא מפותחות דיים וסובלות גם הן מניצולת נמוכה. אם כך, עומדת בפני המבקשים לייצר חומר טבע באופן סינתטי מספר ברירות – סנתוז באמצעים כימים ,סנתוז באמצעים ביולוגים או שילוב של השניים (כמו סינתזה ביולוגית של תוצר ביניים בניצולת גבוהה והמשך סינתזה כימית במספר צעדים מועט לעבר תוצר הסופי).
| |||