טיניאן – הבדלי גרסאות

'''טיניאן''' (אנגלית: '''Tinian''') הוא אחד משלושת האיים העיקריים ב[[איי מריאנה הצפוניים]]. הכפר הגדול ביותר באי הוא סן-חוזה. האי ממוקם 8 ק"מ דרומית מערבית לאי [[סאיפאן]] (Saipan) ושטחו הוא 101 קמ"ר. על פי [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] שנערך בשנת [[2006]] חיים בטיניאן 3,540 בני אדם. ביחד עם האי השלישי (שאינו מיושב), אגויאן (Aguijan), מהווים שני האיים את "מחוז טיניאן" - אחד מארבעותמארבעת מחוזות הבחירה של איי מריאנה הצפוניים. האי שהיה מיושב בדלילות נשמר על ידי [[חיל מצב]] יפני גדול במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. לפני שהפך האי לפרוטקטוראט [[יפן|יפני]] (לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]), הוא נשלט על ידי [[ספרד]] ולאחר מכן על ידי [[גרמניה]]. תחת הממשל היפני שימש האי בעיקר לגידול [[סוכר]].

טיניאן נכבש על ידי [[ארצות הברית]] ב[[קרב טיניאן]] ב[[יולי]] [[1944]] והפך ל[[נמל תעופה|נמל התעופה]] הצבאי העמוס ביותר במלחמה. באי נבנו שני שדות תעופה צבאיים למטוסי [[B-29]] שבהם שישה מסלולי המראה באורך של 2,700 מ'. היפנים סללו אמנם שלושה מסלולים עבור מטוסי קרב, אך אלו לא היו מתאימים לשימוש ה[[מפציץ|מפציצים]] האמריקאים הכבדים. ארצות הברית הפכה את האי לבסיס צבאי גדול ממדים שבו שירתו למעלה מ-40,000 אנשי צבא ואזרחים. מהנדסים אמריקאים תכננו את הבסיס על פי תוכנית מתאר עירונית, בדומה ל[[מנהטן]], ושמות הרחובות ניתנו בהתאם. מתחם שדה התעופה המערבי כונה "הווילג'" (על שם המתחם המקביל במנהטן, [[גריניץ' ווילגוילג']]) והמתחם המרכזי שבין שדות התעופה נקרא "סנטרל פארק" ומוקמו בו בתי החולים של הבסיס.