מבחן השלכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; בדרך כלל; על ידי;
מ הגהה ותיקונים קטנים
שורה 6:
 
==מבחנים פופולריים==
==='''[[מבחן רורשאךרורשך]]'''===
מציגים עשרה כתמי דיו, והנבחן אמור לתאר את מה שהוא רואה בהם. הניקוד שיינתן לו יתבסס על גודל הפריטים שבהם התמקד וצורתם, מידת התייחסותו לצבעים, תוכן הפירוש שלו ומידת השכיחות של פירוש זה בקרב אוכלוסיית הנבדקים.
 
[[הרמן רוראשךרורשך]] (Herman Rorschach, שהיה מפתחו של המבחן, תיאר את שיטתו כבר בבשנת [[שנת 1921]]. הוא היה למעשה הראשון שהשתמש בבכתמי [[כתמי דיו]] כדי לחקור את האישיות השלמה. מבחן זה מכיל 10 כרטיסים, שעל כל אחד מהם מודפס כתם דיו בעל [[סימטריה]] דו-צדדית. 5 מן הכתמים מודפסים בגוני אפור ושחור בלבד, 2 כוללים כתמים אדומים, ובוב– –33 משולבים גוני פסטל אחדים. מוצגת לנבחן כל כרטיסיה בנפרד ומבקשים ממנו לומר מה יכול הכתם לייצג. הבוחן רושם את כל התגובות לכל כרטיס מלה במלה, וכן את זמן התגובה, כיצד מחזיק הנבדק את הכרטיסים, הערות ספונטניות, תגובות רגשיות והתנהגות אחרת. במהלך התחקיר ניתנת לנבדקים הזדמנות להסביר ולהבהיר את תגובותיהם. פרוש המבחן מתבסס על שלוש קטגוריות נקידה: מיקום, מגדירים ותוכן (location,determinants,content).
 
פירוש המבחן מתבסס על שלוש קטגוריות נקידה: מיקום, מגדירים ותוכן (location, determinants, content). מיקום פירושו אותו חלק של הכתם שאליו מייחס הנבדק כל תגובה. האם הוא משתמש בכתם כולו, בפרט שכיח, בפרט יוצא דופן, בחלל לבן, או בצירוף כלשהו של שטחים אלה. המגדירים של התגובה כוללים צורה, צבע, צללים ו"תנועה". הטיפול בתוכן שונה בכל שיטת ניקוד, אולם השכיחה והמרכזית הינםהיא דמויות אנושיות, פרטים אנושיים, דמויות של בע"ח, פרטים של בע"ח ותרשימים אנטומיים. לשיטה זו יש החולקים עליהעל שיטה זו ויש המצדדים בה . במרוצת השנים שופרו תהליכי המדידה וכן תוקפו לתחומים ספציפיים, בהם נמצא תימוכין מעשי לתוצאות. לדוגמה: ספר שכתבו [[גודפריד]], [[סטריקר]] ו[[ויינר]] בשנת [[1971]], פיתוח שיטתו של רורשך על ידי [[ג'ון אקסנר]] ב-[[1981]] ועוד.
 
שיטה נוספת של כתמי דיו הינה שיטת כתמי הדיו של [[הולצמן]] (Holtzman Inkblot Technique , HIT).
לדוגמה: ספר שכתבו [[גודפריד]], [[סטריקר]] ו[[ויינר]] ב[[שנת 1971]]. פיתוח שיטתו של רוראשאך על ידי [[אקסנר]] ב[[שנת 1981]] ועוד.
 
שיטה נוספת של כתמי דיו הינה שיטת כתמי הדיו של [[הולצמן]] (Holtzman Inkblot Technique , HIT).
 
 
שורה 21 ⟵ 19:
מבחן התפסת הנושא (Thematic Apperception Test (TAT. לפני הנבחן מוצגים עשרים ציורים המתארים דמויות במצבי קונפליקט רגשי, ועל האדם לספר עליהם סיפור. ההנחה היא שמוטיבים באישיות, פנטזיות וקשיים, ישתקפו בסיפור.
 
מבחן זה מציג גירויים מובנים יותר, ומצריך תגובות מילוליות מורכבות יותר ומאורגנות מבחינת המשמעות. הפירוש שניתן במבחן זה מבוסס בדרך כלל על ניתוח איכותי למדי של התוכן. מבחן זההמבחן פותח על ידי [[מארי]] ועמיתיו במרפאה הפסיכולוגית של [[אונ'אוניברסיטת הרווארד]] והוא נפוץ בעבודה הקלינית ובמחקר. מבחן זההוא מורכב מ- 19 כרטיסים ועליהם תמונות לא לגמרי ברורות בשחור-לבן וכרטיס ריק (לבן) אחד. המשיב מתבקש להמציא סיפור לכל תמונה, שיסביר מה קדם לאירוע המתואר בתמונה, יתאר מה קורה באותו רגע ומה הדמויות עושות, מרגישות וחושבות, ויאמר מה יקרה בסופו של דבר. בהגיעו לכרטיס הריק מתבקש הנבדק לדמיין לעצמו תמונה כלשהי, לתאר אותה ולספר עליה סיפור. השיטה המקורית שקבע מארי במדריך למבחן מצריכה שני מפגשים בני שעה אחת כל אחד; במהלך כל מפגש מציגים עשרה כרטיסים. למפגש השני נבחרו בכוונה תחילה הכרטיסים שהם יוצאי דופן, דרמטיים ומוזרים יחסית לקודמים, וההוראות הנלוות להצגתם מעודדות את המשיבים לקרוא דרור לדמיונם.
 
כמו כן ישנם מבחני השלמת משפטים, מבחן אסוציאציות, מבחני ציורים (מבחן ציור איש או [[מבחן HTP|HTP]]), ו[[מבחן בנדר]]).
 
==אמינות המבחנים==
למרות ניסיונות לפתח מערכת בדיקה אחידה, נראה שההערכה במבחני רורשאךרורשך משתנה ממעריך למעריך, ואמינותה נחשבת למועטה.
 
מבחני TAT נחשבים לאמינים יותר, וישנם מחקרים שהצליחו להסיק מהם תחזיות שעמדו במבחן מדעי.