אין מוקדם ומאוחר בתורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
זמן
שורה 3:
הראשון שהשתמש בכלל זה היה [[רש"י]], שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם [[אבן עזרא]] ובעל ה[[תורה תמימה]]. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.
 
לעומתם, ה[[רמב"ן]] טועןטען שב[[תורה]] יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא ינטונטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", ישתדלהשתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין יסבירהסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.
 
==דוגמאות==
בתחילת [[פרשת בהר]] מופיעים מספר צווים שניתנו ל[[משה]] ב[[הר סיני]]. פרשה זאת מופיעה לאחר כל הפרשיות של ספר [[ויקרא]], שבו מסופר על בניין [[המשכן]] ועבודת ה[[כהן|כהנים]]. אבן עזרא מסבירהסביר שאכן הייתה הפרשה ראויה להיכתב לפי הסדר ב[[פרשת משפטים]], אך נכתבה במיקומה כדי לחבר בין ה[[מצווה|מצוות]] הקשורות ל[[ארץ ישראל|ארץ]]. לעומתו, מסבירהסביר הרמב"ן שפרשה זאת אכן נכתבה במקום הראוי לה, והסיבה שנאמרה בהר סיני היא כי מדובר לאחר נתינת [[לוחות הברית|הלוחות השניים]].
 
[[קטגוריה:ניבים וביטויים עבריים]]