ציטוקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי;
שורה 17:
הציטוקינים בדרך-כלל אינם מיוצרים בכל העת, אלא בעיקר לאחר מפגש עם [[אנטיגן]]. רוב הציטוקינים פועלים באופן '''אוטוקריני''' (כלומר, פועלים על אותם התאים עצמם שהפרישו אותם) או '''פאראקריני''' (פועלים על תאים סמוכים). רוב הציטוקינים מסוגלים לעורר מספר תגובות שונות בתאי היעד שלהם, תופעה המכונה '''פליאוטרופיזם'''. הסיבה לכך היא שלסוגים שונים של תאים יש במקרים רבים [[רצפטור|קולטנים]] לאותו הציטוקין. באותה העת, לציטוקינים רבים השפעה דומה או זהה, כיוון שהם מעוררים בדיוק את אותה תגובה של שרשרת העברת אותות בכל תאי היעד.
 
רביםלרבים מהציטוקינים הידועים הםישנה בעלי הן יכולתגם השפעה מעודדת והןוגם יכולת מדכאת על [[לימפוציט|לימפוציטים]] בפרט, ועל התגובה החיסונית בכלל, בתלות בתנאים בהם הם פועלים. הציטוקינים נקשרים לקולטנים ספציפייםיחודיים לסוג תאים מסוים, הממוקמים על-גבי [[קרום התא|ממברנות התאים]]. קישור הציטוקין לקולטן מעורר תגובהשרשרת תגובות כימיות באמצעותה שלמתרחשת '''העברת סיגנלאות בתא''' (Signal transduction cascade), אשרובסופה בסופההיא מובילה לשינויים ברמה ה[[ביוכימיה|ביוכימית]] וברמת ה[[פנוטיפ]]. הקולטנים לציטוקינים הם לרוב מהסוג רצפטור [[טירוזין]] [[קינאז]] ('''RTK''').
 
== קישורים חיצוניים ==